פורומים חדשים
כלים שימושיים
כיון שכל תחלואי המשק והחברה תמו, בעיות הבריאות פסו, איראן ירדה מהכותרות, ומבקר המדינה פסק את דברו, "טוב" עושה כנסת ישראל שמוצאת לעצמה זמן לעסוק בבעיית משקלן של הדוגמניות, והשפעתה "השלילית" של פרסומת הדוגמניות השדופות על בנות ישראל.
עם זאת, נשאלת השאלה עד היכן צריכה להגיע מעורבתו של המחוקק? עד היכן יוכל לשלוח ידו ולהתערב בחיי הפרט, עיסוקו ופרנסתו? עד כמה יש מקום להתערבות המחוקק במראו של אדם?
רצונו של אדם - כבודו, וגופו - קניינו ( הפרטי, אם יותר לציין במאמר מוסגר).
בספריית הכנסת במאמר על זכויות האדם נאמר:
במהלך הכנסת ה- 12 הושגה חקיקתם של שני חוקי יסוד המעגנים את זכויות הפרט:
א) חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
* לכל אדם זכות יסוד לחיים, לשלמות גופו ולשמירת כבודו. לכל אדם, בהיותו בן אנוש, נתונה חרות אישית ועל כן אין לאוסרו, לעצרו או למנוע ממנו את חופש התנועה, פרטיותו וחופש היצירה אלא על פי חוק.
ב) חוק יסוד: חופש העיסוק
* חופש העיסוק של כל אדם למצוא לו את מקורות פרנסתו, לעבוד ולחיות מיגיע כפיו בכבוד. חשיבתו הרבה של חופש העיסוק נובעת מהשלכותיו על תחומי חיים רבים של האדם.
שני חוקים אלה הם בבחינת מגילת זכויות האדם הקצרה של ישראל.
לא ברור אם כן כיצד מתישבים שני חוקים אילו הגורסים לשלמות הגוף וחופש העיסוק והמהווים במקרה של הדוגמניות יחידה אחת (לטענת חלק מהן לפחות) עם הרצון להגביל את פרסומן עקב משקלן?
כאשר למשקל הגוף יש חשיבות מכרעת בהשגת עבודה ויצירת פרנסה, כל הליך חקיקתי המגביל יצירת ההכנסה או מונע אותה בגין נתון זה, מהוה בעיני ההדיוטות - פגיעה בזכות הבסיסית להתפרנס בכבוד.
אין ספק שמצב של אנורקסיה הוא בעיה רפואית קשה ביותר אך מחלה זו אינה תולדה של מראה דוגמניות רזות.
תפיסת עולם מעוותת של תדמית או מבנה גוף לא תתפוגג עם חקיקה של איסור פרסומות של דוגמניות רזות אמיתית או וירטואליות בסיוע פוטושופ.
כאשר העולם נאבק בנושא ההשמנה כולל משרד הבריאות שנרתם לכך, יכולה נערה צעירה להחליט שגם עליה להרתם למלחמה בהשמנה ולהגיע למצב אנורקטי.
האם בשל כך יפסיק משרד הבריאות ממלחמתו בהשמנה?
האם יעלה מי שהוא בדעתו שניתן לחוקק חוק שעקב בעיות ההשמנה והשלכותיה הבריאותיות, על חברי הכנסת לשמש לפיד לפני המחנה, ובמסגרת המלחמה בהשמנה לא יבחרו לכנסת אנשים שמשקל גופם עולה על סך קילוגרמים מסויים?
כשם שהצעה זו מעלה גיחוך, כך גם ההצעה להגביל פרסומות של דוגמניות שדופות.
מן הראוי שחברי הכנסת יעסקו בתדמית גופם ולא בתדמית גוף זולתם.
איני חושב שהחוק חשוב, וגם אם יחוקק הוא לא ייושם.
עם זאת, החוק מהוה תמרור אזהרה נוסף שבגין סבות עלומות ( פופוליזם רחמנא ליצלן) עלולים לקום חברי כנסת ולנסות להכתיב אורחות חיים שאינן בתחומי המנדט בגינו נבחרו.
החוק המוצע לא ימנע אנורקסיה אך בהחלט עלול לכרות מטה לחמם של גורמים שונים העוסקים בפרסום.
עם זאת, נשאלת השאלה עד היכן צריכה להגיע מעורבתו של המחוקק? עד היכן יוכל לשלוח ידו ולהתערב בחיי הפרט, עיסוקו ופרנסתו? עד כמה יש מקום להתערבות המחוקק במראו של אדם?
רצונו של אדם - כבודו, וגופו - קניינו ( הפרטי, אם יותר לציין במאמר מוסגר).
בספריית הכנסת במאמר על זכויות האדם נאמר:
במהלך הכנסת ה- 12 הושגה חקיקתם של שני חוקי יסוד המעגנים את זכויות הפרט:
א) חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
* לכל אדם זכות יסוד לחיים, לשלמות גופו ולשמירת כבודו. לכל אדם, בהיותו בן אנוש, נתונה חרות אישית ועל כן אין לאוסרו, לעצרו או למנוע ממנו את חופש התנועה, פרטיותו וחופש היצירה אלא על פי חוק.
ב) חוק יסוד: חופש העיסוק
* חופש העיסוק של כל אדם למצוא לו את מקורות פרנסתו, לעבוד ולחיות מיגיע כפיו בכבוד. חשיבתו הרבה של חופש העיסוק נובעת מהשלכותיו על תחומי חיים רבים של האדם.
שני חוקים אלה הם בבחינת מגילת זכויות האדם הקצרה של ישראל.
לא ברור אם כן כיצד מתישבים שני חוקים אילו הגורסים לשלמות הגוף וחופש העיסוק והמהווים במקרה של הדוגמניות יחידה אחת (לטענת חלק מהן לפחות) עם הרצון להגביל את פרסומן עקב משקלן?
כאשר למשקל הגוף יש חשיבות מכרעת בהשגת עבודה ויצירת פרנסה, כל הליך חקיקתי המגביל יצירת ההכנסה או מונע אותה בגין נתון זה, מהוה בעיני ההדיוטות - פגיעה בזכות הבסיסית להתפרנס בכבוד.
אין ספק שמצב של אנורקסיה הוא בעיה רפואית קשה ביותר אך מחלה זו אינה תולדה של מראה דוגמניות רזות.
תפיסת עולם מעוותת של תדמית או מבנה גוף לא תתפוגג עם חקיקה של איסור פרסומות של דוגמניות רזות אמיתית או וירטואליות בסיוע פוטושופ.
כאשר העולם נאבק בנושא ההשמנה כולל משרד הבריאות שנרתם לכך, יכולה נערה צעירה להחליט שגם עליה להרתם למלחמה בהשמנה ולהגיע למצב אנורקטי.
האם בשל כך יפסיק משרד הבריאות ממלחמתו בהשמנה?
האם יעלה מי שהוא בדעתו שניתן לחוקק חוק שעקב בעיות ההשמנה והשלכותיה הבריאותיות, על חברי הכנסת לשמש לפיד לפני המחנה, ובמסגרת המלחמה בהשמנה לא יבחרו לכנסת אנשים שמשקל גופם עולה על סך קילוגרמים מסויים?
כשם שהצעה זו מעלה גיחוך, כך גם ההצעה להגביל פרסומות של דוגמניות שדופות.
מן הראוי שחברי הכנסת יעסקו בתדמית גופם ולא בתדמית גוף זולתם.
איני חושב שהחוק חשוב, וגם אם יחוקק הוא לא ייושם.
עם זאת, החוק מהוה תמרור אזהרה נוסף שבגין סבות עלומות ( פופוליזם רחמנא ליצלן) עלולים לקום חברי כנסת ולנסות להכתיב אורחות חיים שאינן בתחומי המנדט בגינו נבחרו.
החוק המוצע לא ימנע אנורקסיה אך בהחלט עלול לכרות מטה לחמם של גורמים שונים העוסקים בפרסום.
פרופ. ראובן שטינהרץ
