פורומים חדשים
כלים שימושיים
באוירה הכוללת שתוספי מזון משפרים את הבריאות, וכי יותר תוספים - יותר בריאות, יוצא בטאון הרפואה היוקרתי LANCET באזהרה מפני השימוש המופרז בסלניום.
הסלניום הוא אחד מיסודות הקורט - חומרים בעלי אפקט הנדרשים בכמויות מזעריות.
הסלניום נקשר לחלבונים היוצרים מיגוון השפעות כגון:
* פעילות אנטי- חמצונית
* פעילות אנטי-דלקתית
* השתתפות בבנית הורמוני בלוטת התריס.
רמות נמוכות של סלניום נקשרו:
* עליה בסיכון לתמותה,
* ירידה בתפקוד המערכת החיסונית,
* ירידה בתובנה.
רמות מוגברות של סלניום לעומת זאת נקשרו:
* פעילות אנטי-ויראלית
* תפקוד תקין של מערכת הפריון הנשית והגברית (שיפור בכמות ותפקוד תאי הזרע)
* צמצום בסיכון למחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס.
לא נמצאה השפעה של סלניום למרות כישוריו האנטי-חמצונים במניעת מחלות לב או סרטן - נהפוך הוא, שימוש מופרז רק הגביר את הסיכונים למחלות שונות.
אם כן, לכמה סלניום אנו נזקקים?
סלניום כיסוד קורט נדרש בכמות של 55 מיקרוגרם ליום למבוגרים מגיל 19 שנים ומעלה.
נשים בהריון נדרשות ל - 60 מיקרוגרם ליום, ונשים מניקות ל - 70 מיקרוגרם ליום.
רמות אילו אינן קשות להשגה ומרבית האוכלוסיה מקבלת את הסלניום ממלחים שונים הנמצאים בבשר ומדגנים כגון חיטה או תירס.
בארה"ב נמצא שבדיאטה יומית רגילה אדם מקבל 134 מיקרוגרם סלניום ליום - לכאורה למעלה מפי שניים מהקצובה היומית המומלצת.
יש בכמות זו כדי לספק את כל צרכי הפרט בסלניום.
הרמה העליונה שנקבעה כנסבלת ללא בעיות ע"י הפרט היא 400 מיקרוגרם ליום, כאשר רמה גבוהה יותר עלולה להביא לתחלואה הקרויה בשם הכולל - SELENOSIS.
במצב זה של סלנוזיס החולה סובל מבעיות בדרכי העיכול, אובדן שיער, כתמים לבנים בציפורניים, נשימה בריח של שום, עייפות, איריטבליות, ונזק עיצבי בינוני.
מנות יומיום מוגברות של סלניום גרמו להתפתחות סוכרת מטיפוס 2 במקרים הקשים ולעליה ברמות סוכר הדם במקרים הקלים יותר.
מכל האמור לעיל היש צורך בתוספת סלניום לדיאטה בצורת מולטי ויטמינים למשל?
כאשר אדם ניזון מדיאטה מגוונת הכוללת את המרכיבים המכילים סלניום כפי שצוין לעיל - אין צורך בכל תוספת של סלניום.
כאשר יש רמות נמוכות של סלניום יש לכל תוספת בתחומי הנדרש - יתרון, אך לחלק ניכר מהאוכלוסיה, אשר מקבל מספיק סלניום - התוספת של סלניום יכולה רק להרע עימו.
הסלניום הוא אחד מיסודות הקורט - חומרים בעלי אפקט הנדרשים בכמויות מזעריות.
הסלניום נקשר לחלבונים היוצרים מיגוון השפעות כגון:
* פעילות אנטי- חמצונית
* פעילות אנטי-דלקתית
* השתתפות בבנית הורמוני בלוטת התריס.
רמות נמוכות של סלניום נקשרו:
* עליה בסיכון לתמותה,
* ירידה בתפקוד המערכת החיסונית,
* ירידה בתובנה.
רמות מוגברות של סלניום לעומת זאת נקשרו:
* פעילות אנטי-ויראלית
* תפקוד תקין של מערכת הפריון הנשית והגברית (שיפור בכמות ותפקוד תאי הזרע)
* צמצום בסיכון למחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס.
לא נמצאה השפעה של סלניום למרות כישוריו האנטי-חמצונים במניעת מחלות לב או סרטן - נהפוך הוא, שימוש מופרז רק הגביר את הסיכונים למחלות שונות.
אם כן, לכמה סלניום אנו נזקקים?
סלניום כיסוד קורט נדרש בכמות של 55 מיקרוגרם ליום למבוגרים מגיל 19 שנים ומעלה.
נשים בהריון נדרשות ל - 60 מיקרוגרם ליום, ונשים מניקות ל - 70 מיקרוגרם ליום.
רמות אילו אינן קשות להשגה ומרבית האוכלוסיה מקבלת את הסלניום ממלחים שונים הנמצאים בבשר ומדגנים כגון חיטה או תירס.
בארה"ב נמצא שבדיאטה יומית רגילה אדם מקבל 134 מיקרוגרם סלניום ליום - לכאורה למעלה מפי שניים מהקצובה היומית המומלצת.
יש בכמות זו כדי לספק את כל צרכי הפרט בסלניום.
הרמה העליונה שנקבעה כנסבלת ללא בעיות ע"י הפרט היא 400 מיקרוגרם ליום, כאשר רמה גבוהה יותר עלולה להביא לתחלואה הקרויה בשם הכולל - SELENOSIS.
במצב זה של סלנוזיס החולה סובל מבעיות בדרכי העיכול, אובדן שיער, כתמים לבנים בציפורניים, נשימה בריח של שום, עייפות, איריטבליות, ונזק עיצבי בינוני.
מנות יומיום מוגברות של סלניום גרמו להתפתחות סוכרת מטיפוס 2 במקרים הקשים ולעליה ברמות סוכר הדם במקרים הקלים יותר.
מכל האמור לעיל היש צורך בתוספת סלניום לדיאטה בצורת מולטי ויטמינים למשל?
כאשר אדם ניזון מדיאטה מגוונת הכוללת את המרכיבים המכילים סלניום כפי שצוין לעיל - אין צורך בכל תוספת של סלניום.
כאשר יש רמות נמוכות של סלניום יש לכל תוספת בתחומי הנדרש - יתרון, אך לחלק ניכר מהאוכלוסיה, אשר מקבל מספיק סלניום - התוספת של סלניום יכולה רק להרע עימו.
