פורומים חדשים
כלים שימושיים
תינוקות שנולדו לאחר טיפולים כנגד בעיות בפוריות, עלולים לסבול מסיכון יתר למומים מולדים בהשואה לתינוקות שנולדו ללא הסטוריה מילדותית של בעיות פוריות.
עם זאת, אין להקיש מתוצאות אילו, כפי שפורסמו ב - New England Journal of Medicine שהטיפול לבעיות הפוריות שברקע, הוא הסיבה לסיכון המוגבר.
החוקרים מגדירים זוגות בהם נצפו בעיות בכניסה להריון במשך שנה ויותר כסובלים "מתת פוריות".
גם במצבים אילו נצפה סיכון יתר למומים מולדים, בשיעור של 40% בהשואה לזוגות עם פוריות "תקינה".
הסיכון למומים בתינוקות שנולדו לזוגות עם תת פוריות דומה ביסודו לזה שנצפה בזוגות שנזקקו לסיוע בהפריה.
המחקר המתפרסם כלל נתונים מ - 16 שנות של מעקב (1986 - 2002) אחר שתי מרפאות לטיפולי פוריות באוסטרליה, והשוה בין תוצאות הלידות לאחר הטיפולים ל - 308,974 לידות שכללו כ - 18000 תינוקות עם מומים מולדים.
השיעור הכולל של מומים מולדים לאחר טיפולים מסייעים לבעיות פוריות היה 8% בהשואה ל - 6% בקרב תינוקות שנולדו ללא בעיות פוריות של ההורים.
שיעור המומים לאחר הפרית מבחנה היה 7% ואילו בתנוקות שנולדו לאחר שאיבת זרע והזרקתו לביצית - 10%.
לאחר שקלול גורמים מסייעים להארעות מומים מולדים כגון גיל האם, עישון, תרופות וגו, נמצא ששיעור המומים לאחר הפריות מבחנה - IVF דומה לזה הנצפה לאחר הריונות "רגילים".
עם זאת, שיעור המומים לאחר שאיבה של תאי זרע והזרקתם לביצית היה גבוה ב - 55% מהנצפה באוכלוסיה ללא טיפול זה.
גורמים תורמים פוטנציאליים למומים יכולים להיות כרוכים בטיפול בביצים שזה מקרוב נשאבו לעומת עוברים שהיו בהקפאה.
הקפאה והפשרה מצמצמת את הסיכון למומים מולדים!!
קלומיפן ציטרט הניתן לנשים לצורך הגברת הביוץ, עלול אף הוא לגרום לריבוי מומים מולדים אם משתילים את הביצית המופרית טרם פינוי הקלומיפן מהגוף.
נשים בסקר, שנטלו קלומיפן על דעת עצמן, צפו 300% עליה בסיכון למומים מולדים בהשואה לנצפה בזוגות ללא בעיות פוריות.
מסקנת החוקרים היא שטיפולי פוריות ובמיוחד IVF מעלים את הסיכון למומים מולדים בשיעור נמוך בהשואה לקיים באוכלוסיה ללא טיפול 4% מול 3% בהתאמה.
עם זאת, אין להקיש מתוצאות אילו, כפי שפורסמו ב - New England Journal of Medicine שהטיפול לבעיות הפוריות שברקע, הוא הסיבה לסיכון המוגבר.
החוקרים מגדירים זוגות בהם נצפו בעיות בכניסה להריון במשך שנה ויותר כסובלים "מתת פוריות".
גם במצבים אילו נצפה סיכון יתר למומים מולדים, בשיעור של 40% בהשואה לזוגות עם פוריות "תקינה".
הסיכון למומים בתינוקות שנולדו לזוגות עם תת פוריות דומה ביסודו לזה שנצפה בזוגות שנזקקו לסיוע בהפריה.
המחקר המתפרסם כלל נתונים מ - 16 שנות של מעקב (1986 - 2002) אחר שתי מרפאות לטיפולי פוריות באוסטרליה, והשוה בין תוצאות הלידות לאחר הטיפולים ל - 308,974 לידות שכללו כ - 18000 תינוקות עם מומים מולדים.
השיעור הכולל של מומים מולדים לאחר טיפולים מסייעים לבעיות פוריות היה 8% בהשואה ל - 6% בקרב תינוקות שנולדו ללא בעיות פוריות של ההורים.
שיעור המומים לאחר הפרית מבחנה היה 7% ואילו בתנוקות שנולדו לאחר שאיבת זרע והזרקתו לביצית - 10%.
לאחר שקלול גורמים מסייעים להארעות מומים מולדים כגון גיל האם, עישון, תרופות וגו, נמצא ששיעור המומים לאחר הפריות מבחנה - IVF דומה לזה הנצפה לאחר הריונות "רגילים".
עם זאת, שיעור המומים לאחר שאיבה של תאי זרע והזרקתם לביצית היה גבוה ב - 55% מהנצפה באוכלוסיה ללא טיפול זה.
גורמים תורמים פוטנציאליים למומים יכולים להיות כרוכים בטיפול בביצים שזה מקרוב נשאבו לעומת עוברים שהיו בהקפאה.
הקפאה והפשרה מצמצמת את הסיכון למומים מולדים!!
קלומיפן ציטרט הניתן לנשים לצורך הגברת הביוץ, עלול אף הוא לגרום לריבוי מומים מולדים אם משתילים את הביצית המופרית טרם פינוי הקלומיפן מהגוף.
נשים בסקר, שנטלו קלומיפן על דעת עצמן, צפו 300% עליה בסיכון למומים מולדים בהשואה לנצפה בזוגות ללא בעיות פוריות.
מסקנת החוקרים היא שטיפולי פוריות ובמיוחד IVF מעלים את הסיכון למומים מולדים בשיעור נמוך בהשואה לקיים באוכלוסיה ללא טיפול 4% מול 3% בהתאמה.
