פורומים חדשים
כלים שימושיים
שבחי היין האדום לבריאות הגוף והנפש צוינו בפרסומים מדעיים רבים.
לאחרונה פורסם בירחון האמריקאי לתזונה קלינית מחקר נוסף לפיו שתיה יומית של כוס יין אדום, מלבד טעמה, משפרת את הכיסוי הבקטריאלי של דפנות המעי הגס.
המחקר שבוצע בספרד, מציין ששתית כ - 300 סמ"ק יין מרלו או כל יין אדום אחר בעל תכולת אלכוהול נמוכה, משנה מתמהיל החיידקים הטובים והרעים במעי הגס, בצורה שעשויה להואיל לבריאות.
הואיל והתוצאה נמצאה ביינות בעלי תכולת אלכוהול שונה, החוקרים סבורים שהאפקט המושג אינו תוצאה של האלכוהול או מקורו, אלא החומרים נוגדי החמצון - הפוליפנולים אשר ביין.
הפוליפנולים נמצאים מלבד ענבים אדומים גם פירות וירקות רבים, תה, קפה, שוקולד ואגוזים.
המחקר המצומצם כלל עשרה משתתפים שבמהלך 15 ימי הניסוי הראשונים לא צרכו כל תכשיר אלכוהולי.
בהמשך שתו המשתתפים 20 יום כל פעם - משך שלוש תקופות - 300 סמ"ק של מרלו, יין אדום דל אלכוהול או ג'ין.
הג'ין אשר אינו מכיל פוליפנולים שמש כקבוצת הבקרה.
במהלך הניסוי התבקשו המשתתפים שלא לשנות מאורח חייהם, אך לא להוסיף שתית משקאות חריפים מעבר לזו שהותוותה בניסוי.
דגימות דם, שתן וצואה נלקחו בכל ארבעת שלבי הניסוי מלבד הערכות לחץ דם ומשקל.
שינוי תכולת החיידקים נעשתה באמצעות מבחני PCR לחיידקים השונים כפי שנמצאו בדגימות הצואה.
במהלך שתית המרלו והיין נצפה שינוי לכיוון חידקים "טובים" במעי ונמצאה עליה משמעותית בחידקים:
Enterococcus, Prevotella, Bacteroides, Bi
fidobacterium, Bacteroides uniformis, Eggerthella lenta, and Blautia coccoides–Eubacterium rectale groups
במקביל נצפתה ירידה בטריגליצרידים, ירידה בלחץ הדם ו - CRP - מדד דלקת.
החוקרים רואים בצריכת יין אדום אמצעי להשפיע על צמיחת חידקי המעי באדם ועל האפקט הפרה - ביוטי של היין (Prebiotics הוראתו כלל החומרים הנאכלים ואשר עשויים לסייע בצמיחת חידקי מעי "טובים"), באמצעות הפוליפנולים שבו.
לאחרונה פורסם בירחון האמריקאי לתזונה קלינית מחקר נוסף לפיו שתיה יומית של כוס יין אדום, מלבד טעמה, משפרת את הכיסוי הבקטריאלי של דפנות המעי הגס.
המחקר שבוצע בספרד, מציין ששתית כ - 300 סמ"ק יין מרלו או כל יין אדום אחר בעל תכולת אלכוהול נמוכה, משנה מתמהיל החיידקים הטובים והרעים במעי הגס, בצורה שעשויה להואיל לבריאות.
הואיל והתוצאה נמצאה ביינות בעלי תכולת אלכוהול שונה, החוקרים סבורים שהאפקט המושג אינו תוצאה של האלכוהול או מקורו, אלא החומרים נוגדי החמצון - הפוליפנולים אשר ביין.
הפוליפנולים נמצאים מלבד ענבים אדומים גם פירות וירקות רבים, תה, קפה, שוקולד ואגוזים.
המחקר המצומצם כלל עשרה משתתפים שבמהלך 15 ימי הניסוי הראשונים לא צרכו כל תכשיר אלכוהולי.
בהמשך שתו המשתתפים 20 יום כל פעם - משך שלוש תקופות - 300 סמ"ק של מרלו, יין אדום דל אלכוהול או ג'ין.
הג'ין אשר אינו מכיל פוליפנולים שמש כקבוצת הבקרה.
במהלך הניסוי התבקשו המשתתפים שלא לשנות מאורח חייהם, אך לא להוסיף שתית משקאות חריפים מעבר לזו שהותוותה בניסוי.
דגימות דם, שתן וצואה נלקחו בכל ארבעת שלבי הניסוי מלבד הערכות לחץ דם ומשקל.
שינוי תכולת החיידקים נעשתה באמצעות מבחני PCR לחיידקים השונים כפי שנמצאו בדגימות הצואה.
במהלך שתית המרלו והיין נצפה שינוי לכיוון חידקים "טובים" במעי ונמצאה עליה משמעותית בחידקים:
Enterococcus, Prevotella, Bacteroides, Bi
fidobacterium, Bacteroides uniformis, Eggerthella lenta, and Blautia coccoides–Eubacterium rectale groups
במקביל נצפתה ירידה בטריגליצרידים, ירידה בלחץ הדם ו - CRP - מדד דלקת.
החוקרים רואים בצריכת יין אדום אמצעי להשפיע על צמיחת חידקי המעי באדם ועל האפקט הפרה - ביוטי של היין (Prebiotics הוראתו כלל החומרים הנאכלים ואשר עשויים לסייע בצמיחת חידקי מעי "טובים"), באמצעות הפוליפנולים שבו.
