חדשות בריאות ורפואה

מחקר חדש מבריטניה, המתפרסם בירחון Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, מצביע על כך שהשמנה לכשעצמה אינה מהוה בהכרח גורם סיכון למחלות קרדיו-וסקולריות או סיכון יתר לתמותה.

האנשים, על פי המחקר, הנמצאים בסיכון הם אותם אנשים בעלי השמנת יתר אשר יש להם גורמי סיכון נוספים מלבד ההשמנה.

נתונים אילו עולים בקנה אחד עם פרסומים אחרים המגדירים מצב של "בריאות מטבולית" כאשר כלל הנתונים המובאים תקינים:

* לחץ דם
* רמת סוכר הדם
* HDL - הכולסטרול הטוב
* CRP

לחלופין, אנשים רזים עם ערכים לקווים של גורמי הבריאות המטבולית, נמצאים בסיכון כמו אנשים שמנים בלתי בריאים.

החוקרים רואים בגורמים המטבוליים גורם בעל חשיבות גבוהה יותר בהערכת הסיכון מאשר השמנה לכשעצמה.

הנתונים המתפרסמים מבוססים על מחקר בקרב 22203 אנשים בסקוטלנד ובאנגליה בגיל ממוצע של 54 שנים.

משך המעקב הממוצע במהלך המחקר היה של שבע שנים.

השמנת יתר הוגדרה במחקר זה כ - אינדקס מסת גוף שוה או גבוה יותר מ - 30kg/m2 .

איש מהמשתתפים במחקר לא סבל מבעיה קרדיו-וסקולרית בהיכנסו למחקר.

במהלך המעקב נפטרו 600 משתתפים מבעיות הקשורות ללב.

1800 איש נפטרו מסיבות שונות אחרות.

השמנhם מקרב משתתפי המחקר, שהיו עם ערכי בריאות מטבולית תקינים, לא נמצאו בסיכון יתר לתמותה ממחלות לב או כל סיבה אחרת בהשואה לאנשים שאינם שמנים עם ערכי בריאות מטבוליים תקינים.

עם זאת, משתתפי המחקר, רזים או שמנים, עם ערכי בריאות מטבוליים גרועים היו בסיכון יתר של 59% ו - 64% בהתאמה, לתמותה ממחלות לב בהשואה לרזים בריאים.

בקרב הרזים עם ערכים מטבוליים גרועים נמצאו שכיחים במיוחד מצבי יתר לחץ דם מוגבר ושינויים דלקתיים.

יש לציין שהערכת הסיכונים במקרים הנידונים נעשתה לאחר שקלול גורמים סוציו-אקונומיים, מין, עישון, גיל ופעילות גופנית.

מדידת הקף המתניים במקום אינדקס מסת הגוף- לא שינתה ממהות התוצאות.

הנתונים מצביעים על כך שלא כל שמן נמצא בסיכון.

עם זאת, מספר השמנים עם ערכים מטבוליים תקינים כמוגדר במחקר עדיין נמוך יחסית ולכן אין לראות בהשמנה גורם לבריאות יתרה.