חדשות בריאות ורפואה

מחקר המתפרסם ב - Archives of Internal Medicine חוזר ומאשש את הידוע מהמקרא (בראשית ב 18) - לא טוב היות האדם לבדו.

החוקרים הגיעו למסקנה זו מתוך בחינה של 44573 אנשים שהיו בסיכון לאתרותרומבוזיס.

מסך זה של אנשים 8594 אנשים חיו בגפם.

במשך שנות המעקב אחר כלל אוכלוסית משתתפי המחקר נפטרו 4338 איש כאשר 2612 מתוכם ממחלות קרדיו- וסקולריות.

בקרב החיים בבדידות שיעור התמותה היה 14.1% בהשואה ל 11.1% שחיו עם מי שהוא נוסף.

על אותו משקל שיעור התמותה ממחלות לב היו 8.6% מול 6.8% בהתאמה.

עיקר ההבדלים בתמותה ותחלואה ניכרו בין החיים לבד לבין החיים עם בן לויה בעיקר בקבוצת הגיל 45 עד 65 שנים.

בקבוצת גיל זו הגדלת הסיכון לתחלואה ותמותה עקב חיים לבד היתה 24% גבוהה יותר מזו שנצפתה בקרב החיים עם מי שהוא.

ככל שעולה הגיל פוחת הסיכון והחל מגיל 80 ואילך למעשה אין הבדל ואולי אפילו סיכון יתר בקרב החיים עם מי שהוא בהשואה לאילו החיים לבד.

מסקנה מהמחקר היא שחיים במשותף טובים יותר לבריאות מאשר חיים בבדידות, ובעיקר בקרב אנשים בני 45 - 65 שנים.