פורומים חדשים
כלים שימושיים
ישיבה ממושכת, מסתבר, מהוה בעיה בריאותית חמורה.
לחלופין, צמצום שעות הישיבה לפחות משלוש שעות ליום, עשוי להביא לתוספת שתי שנות חיים.
הממצאים מובאים בגליון השבוע של שבועון הרפואה הבריטי - BMJ.
לפי סטטיסיקות שונות, האמריקאי הבוגר ( ולצורך הנושא אין הבדל בינו לבין אילו החיים במדינות המפותחות במערב) מבלה בממוצע 55% מזמנו בישיבה או העדר פעילות.
בעבר נקשרו מחלות כמו סוכרת, מחלות לב ושבץ מוחי להעדר פעילות גופנית, אך המאמר החדש תורם זוית ראייה חדשה ולפיה הפעילות הגופנית, כגון צמצום שעות הישיבה, עשויה להקנות יתרון בריאותי למבצעה.
הישיבה הממושכת מהווה גורם סיכון ולא מחלה, ושווה לסיכון שבהשמנה, וכמעט תורמת לסיכון לתחלואה כמו העישון.
מחברי המאמר למעשה מטיפים להמרת הישיבה לצורת פעילות גופנית, אם ע"י ניהול המשרד בפחות זמן ישיבה, ניהול ישיבות משרד בהליכה, ברור נושאים ע"י הליכה למושא הדיון וכו, דיווש אופנים במעומד וכו.
צמצום שעות הישיבה לפחות משלוש שעות, הביאה לאומדנים של הארכה של 2 שנות חיים.
צמצום שעות הצפייה בטלויזיה לפחות משעתיים ביום, עשוי להביא לתוספת של 1.38 שנות חיים.
כדאי לזכור שהנתונים מתיחסים להארכת החיים באוכלוסיה נתונה ולא לאנשים בודדים.
זאת ועוד, פעילות גופנית עשויה לתרום להארכת תוחלת החיים, אך אין להקיש מכך, שאי פעילות מפחיתה מתוחלת החיים.
נושא זה לא נבחן במחקר המוצג.
לא נבחן ההבט או הקשר בין צמצום העדר פעילות ושיפור הבריאות.
לחלופין, צמצום שעות הישיבה לפחות משלוש שעות ליום, עשוי להביא לתוספת שתי שנות חיים.
הממצאים מובאים בגליון השבוע של שבועון הרפואה הבריטי - BMJ.
לפי סטטיסיקות שונות, האמריקאי הבוגר ( ולצורך הנושא אין הבדל בינו לבין אילו החיים במדינות המפותחות במערב) מבלה בממוצע 55% מזמנו בישיבה או העדר פעילות.
בעבר נקשרו מחלות כמו סוכרת, מחלות לב ושבץ מוחי להעדר פעילות גופנית, אך המאמר החדש תורם זוית ראייה חדשה ולפיה הפעילות הגופנית, כגון צמצום שעות הישיבה, עשויה להקנות יתרון בריאותי למבצעה.
הישיבה הממושכת מהווה גורם סיכון ולא מחלה, ושווה לסיכון שבהשמנה, וכמעט תורמת לסיכון לתחלואה כמו העישון.
מחברי המאמר למעשה מטיפים להמרת הישיבה לצורת פעילות גופנית, אם ע"י ניהול המשרד בפחות זמן ישיבה, ניהול ישיבות משרד בהליכה, ברור נושאים ע"י הליכה למושא הדיון וכו, דיווש אופנים במעומד וכו.
צמצום שעות הישיבה לפחות משלוש שעות, הביאה לאומדנים של הארכה של 2 שנות חיים.
צמצום שעות הצפייה בטלויזיה לפחות משעתיים ביום, עשוי להביא לתוספת של 1.38 שנות חיים.
כדאי לזכור שהנתונים מתיחסים להארכת החיים באוכלוסיה נתונה ולא לאנשים בודדים.
זאת ועוד, פעילות גופנית עשויה לתרום להארכת תוחלת החיים, אך אין להקיש מכך, שאי פעילות מפחיתה מתוחלת החיים.
נושא זה לא נבחן במחקר המוצג.
לא נבחן ההבט או הקשר בין צמצום העדר פעילות ושיפור הבריאות.
