פורומים חדשים
כלים שימושיים
מחקרים מצביעים על עליה ברתיעה של הורים מלחסן ילדיהם מצד אחד, או בחירת לוחות חיסון חלופיים עצמאיים מצד שני.
ההורים הם שבוחרים מתי לחסן? במה לחסן? ולמה לסרב, ללא תלות במדיניות החיסונים הנוהגת.
מחקר בירחון לרפואת ילדים PEDIATRICS מנסה לבחון את הנטיה החדשה בקרב הורים, כאשר הערכת הנושא בוצעה באזור אורגון רבתי בארה"ב.
בין השנים 2006 ל - 2009 נמצאה עליה מ 2.5% ל - 9.5% של מנועי התחסנות מכל סיבה שהיא.
הביטוי המיידי לכך היה ירידה במספר החיסונים ( זריקות ) בין הקבוצות - 6.4 מול 10.4 בין עושי דין לעצמם לבין מקבלי החיסונים כמקובל בהתאמה.
העליה פי שלוש בקרב אילו שאינם פועלים על פי הנחיות משרד הבריאות מצביעה לדעת מחברי המחקר על קביעת מדיניות חיסונים אלטרנטיבית של ההורים.
הנושא עורר לאחרונה תגובות שונות גם בציבור היושב בציון.
משום מה, דוקא אילו מקרב חסידי אי ההתחסנות, קולם נשמע ברמה בבחינת עצי שיטין קולם הולך למרחוק.
יכולה להיות רק עילה רפואית אחת להמנעות מחיסון כל שהוא, והיא סיבה רפואית.
כדוגמא לסיבה רפואית ניתן להביא רגישות לאחד ממרכיבי החיסון, או מחלה כל שהיא שחיסון כזה או אחר עלול להביא להחמרה בה.
סבות דתיות, מצפוניות וכיו"ב הן כסות ועלי תאנה לרצון להמנע מחיסון ומניעה לכאורה של הילד ל"סיכוני" חיסונים.
הורים יכולים שלא לחסן את ילדם כאשר הם סמוכים ובטוחים שימצאו מספיר הורים שיתמידו במדיניות החיסונים הנבונה ועי"כ יאפשרו לסרבני החיסון להסתתר תחת טענות מטענות שונות בגנות החיסונים תוך מודעות שמעטה חיסון העדר עשוי ביום סגריר להגן גם על ילדם, שבגחמתם כי רבה משום מה לא חוסן.
כשם שבארה"ב יש תקנות שתכליתן הגנה על הציבור מחד גיסא ושמירת על בריאות הפרט ומתן זכות הגנה שווה ממחלות לכל אחד ואחד, הגיעה העת שגם בארץ יאמץ משרד הבריאות תיקונים לחוק שימנעו השתמטות מקבלת חיסונים.
האם יש לאמץ כל חיסון היוצא לשוק?
לכאורה התשובה חיובית, אך גם כאן נדרש משרד הבריאות לבחון את החיסון לאור מידע מצטבר בעולם הרחב ובחינת עלות תועלת בהכנסת חיסון כזה או אחר, שאינו מוכתב או מושפע מעצם המצאות חיסון בשוק.
ההורים הם שבוחרים מתי לחסן? במה לחסן? ולמה לסרב, ללא תלות במדיניות החיסונים הנוהגת.
מחקר בירחון לרפואת ילדים PEDIATRICS מנסה לבחון את הנטיה החדשה בקרב הורים, כאשר הערכת הנושא בוצעה באזור אורגון רבתי בארה"ב.
בין השנים 2006 ל - 2009 נמצאה עליה מ 2.5% ל - 9.5% של מנועי התחסנות מכל סיבה שהיא.
הביטוי המיידי לכך היה ירידה במספר החיסונים ( זריקות ) בין הקבוצות - 6.4 מול 10.4 בין עושי דין לעצמם לבין מקבלי החיסונים כמקובל בהתאמה.
העליה פי שלוש בקרב אילו שאינם פועלים על פי הנחיות משרד הבריאות מצביעה לדעת מחברי המחקר על קביעת מדיניות חיסונים אלטרנטיבית של ההורים.
הנושא עורר לאחרונה תגובות שונות גם בציבור היושב בציון.
משום מה, דוקא אילו מקרב חסידי אי ההתחסנות, קולם נשמע ברמה בבחינת עצי שיטין קולם הולך למרחוק.
יכולה להיות רק עילה רפואית אחת להמנעות מחיסון כל שהוא, והיא סיבה רפואית.
כדוגמא לסיבה רפואית ניתן להביא רגישות לאחד ממרכיבי החיסון, או מחלה כל שהיא שחיסון כזה או אחר עלול להביא להחמרה בה.
סבות דתיות, מצפוניות וכיו"ב הן כסות ועלי תאנה לרצון להמנע מחיסון ומניעה לכאורה של הילד ל"סיכוני" חיסונים.
הורים יכולים שלא לחסן את ילדם כאשר הם סמוכים ובטוחים שימצאו מספיר הורים שיתמידו במדיניות החיסונים הנבונה ועי"כ יאפשרו לסרבני החיסון להסתתר תחת טענות מטענות שונות בגנות החיסונים תוך מודעות שמעטה חיסון העדר עשוי ביום סגריר להגן גם על ילדם, שבגחמתם כי רבה משום מה לא חוסן.
כשם שבארה"ב יש תקנות שתכליתן הגנה על הציבור מחד גיסא ושמירת על בריאות הפרט ומתן זכות הגנה שווה ממחלות לכל אחד ואחד, הגיעה העת שגם בארץ יאמץ משרד הבריאות תיקונים לחוק שימנעו השתמטות מקבלת חיסונים.
האם יש לאמץ כל חיסון היוצא לשוק?
לכאורה התשובה חיובית, אך גם כאן נדרש משרד הבריאות לבחון את החיסון לאור מידע מצטבר בעולם הרחב ובחינת עלות תועלת בהכנסת חיסון כזה או אחר, שאינו מוכתב או מושפע מעצם המצאות חיסון בשוק.
