חדשות בריאות ורפואה

רופאים נוהגים לטפל במצבים של צמיחת חיידקים בשתן, גם כאשר אין תסמינים קליניים נלוים למה שמוגדר כזיהום בדרכי השתן.

היש צורך בטיפול אנטיביוטי במצב זה ובמיוחד כאשר הוא נוטה להישנות?

במספר מצבים כגון סוכרת, קשישים, או בחבלה בעמוד השדרה ידוע שהפרשת חידקים לכשעצמה אינה מצריכה טיפול אנטיביוטי.

לקבוצה רחבה זו של מחלות שאינן מצריכות טיפול, נוספת עתה, על פי מחקר חדש, קבוצה של נשים צעירות שסבלו בעבר מזיהום בדרכי השתן.

מחקר שבוצע באיטליה בחן כ - 700 נשים צעירות פעילות מבחינה מינית שסבלו מהפרשת חידקים נעדרת תסמינים (Asymptomatic Bacteriuria ) מדרכי השתן.

כל הנשים סבלו בעבר לפחות מזיהום אחד בדרכי השתן.

הנשים חולקו לקבוצה שקבלה טיפול עקב הממצא, למול קבוצת נשים אחרת שלא טופלה.

הטיפול האנטיביוטי נקבע לפי רגישות החיידק שבודד מדרכי השתן

לאחר 3 חודשים, 3.5% בקבוצת הלא מטופלות ו - 8.8% בקבוצת הטיפול חוו ארוע חוזר של זיהום בדרכי השתן.

לאחר שנת מעקב שלמה, השיעור המצטבר של זיהומים בדרכי השתן בקבוצת הטיפול הגיע לכדי 88% בעוד שבקבוצה שלא טופלה - 24%.

התפלגות שיעורי הזיהום הכליתי הראה מאפינים דומים של פער בין הקבוצות.

המסקנה המעשית המתבקשת שנשים צעירות אינן צריכות להיות מטופלות במצב של הפרשת חידקים מדרכי השתן ללא תסמיני דלקת, ולמעשה ניתן לאמר שהטיפול עלול להזיק.

יש לשמור את הטיפול במצבים אילו לנשים במהלך הריונן או לפני פעילות פולשנית מכשירנית לדרכי השתן.