פורומים חדשים
כלים שימושיים
מחקרים פרוספקטיביים אודות הפרעת קשב וריכוז של גיל הילדות בד"כ לא נמשכו מעבר לתקופת הילדות.
מחקר חדש מלמד שגברים שסבלו בילדותם מהפרעת קשב וריכוז ( ADHD ) מראים כשל תפקודי משמעותי בחייהם הבוגרים בהשואה לאילו שלא סבלו מהמחלה.
המחקר בחן השפעת המחלה המאובחנת בגיל שמונה שנים, על החינוך, רכישת מקצוע, מצב כלכלי, חברתי, זוגיות, מבנה האישיות וההתנהגות העתידי, צריכת סמים, התפתחות בעיות פסיכיאטריות ו/או אלימות בהגיע האדם לגיל 44 שנים.
המחקר שנמשך 33 שנים החל עם 135 ילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז ו - 136 ללא הפרעה זו ששימשו כבקרה.
נמצא שחולי הפרעת קשב וריכוז סבלו בבגרות מבעיות חינוך, תעסוקה, כלכלה ובעיות חברתיות יותר ממקביליהם ללא המחלה.
נמצאה שכיחות יתרה של הפרעות קשב וריכוז בגיל המבוגר בקבוצה שסבלה בילדות - 22.2% מול 5.1% בהתאמה.
המחברים סבורים שהעליה בשיעור הפרעת הקשב והריכוז בקבוצת הבקרה לא החלה בילדות אלא בגיל הנעורים
נמצאה שכיחות גבוהה יותר של אישיות אנטי-סוציאלית 16.3% מול 0%, ובשיעור דומה - צריכת סמים 14.1% מול 5.1% בהתאמה.
שיעור בעלי השכלה אקדמית היה רק 3.7% בחולי ADHD מול 29.4% בקבוצת הבקרה.
למרות שלמעלה מ - 83% מהסובלים מהפרעות קשב וריכוז היו בעלי מקצוע והכנסות קבועות, הרי רמת ההשתכרות שלהם היתה נמוכה יותר מאילו שלא סבלו מהבעיה.
שיעור הגרושין היה אף הוא גבוה יותר - 31.1% מול 11.8% בהתאמה.
לא נצפו הופעת בעיות חדשות מעבר לגיל הנעורים - גיל 20 -ולכן מסקנת החוקרים היא שהפרעת קשב וריכוז המתחילה בילדות ונמשכת לבגרות עלולה להימשך גם לחיים הבוגרים, ללא גילוי של הפרעות נוספות מעבר לגיל 20, מה שמלמד על הצורך בהארכת הטיפול מעבר לגיל הילדות.
חסרונו של המחקר הוא בהעדר מיתאם מפורט של הבעיות למול הטיפול שקבלו הילדים.
המחקר החל (1970 ) כאשר מתן התרופות המקובלות כיום היה אסור ולכן הילדים גדלו לתקופת הבגרות למעשה ללא טיפול הולם.
מחקר חדש מלמד שגברים שסבלו בילדותם מהפרעת קשב וריכוז ( ADHD ) מראים כשל תפקודי משמעותי בחייהם הבוגרים בהשואה לאילו שלא סבלו מהמחלה.
המחקר בחן השפעת המחלה המאובחנת בגיל שמונה שנים, על החינוך, רכישת מקצוע, מצב כלכלי, חברתי, זוגיות, מבנה האישיות וההתנהגות העתידי, צריכת סמים, התפתחות בעיות פסיכיאטריות ו/או אלימות בהגיע האדם לגיל 44 שנים.
המחקר שנמשך 33 שנים החל עם 135 ילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז ו - 136 ללא הפרעה זו ששימשו כבקרה.
נמצא שחולי הפרעת קשב וריכוז סבלו בבגרות מבעיות חינוך, תעסוקה, כלכלה ובעיות חברתיות יותר ממקביליהם ללא המחלה.
נמצאה שכיחות יתרה של הפרעות קשב וריכוז בגיל המבוגר בקבוצה שסבלה בילדות - 22.2% מול 5.1% בהתאמה.
המחברים סבורים שהעליה בשיעור הפרעת הקשב והריכוז בקבוצת הבקרה לא החלה בילדות אלא בגיל הנעורים
נמצאה שכיחות גבוהה יותר של אישיות אנטי-סוציאלית 16.3% מול 0%, ובשיעור דומה - צריכת סמים 14.1% מול 5.1% בהתאמה.
שיעור בעלי השכלה אקדמית היה רק 3.7% בחולי ADHD מול 29.4% בקבוצת הבקרה.
למרות שלמעלה מ - 83% מהסובלים מהפרעות קשב וריכוז היו בעלי מקצוע והכנסות קבועות, הרי רמת ההשתכרות שלהם היתה נמוכה יותר מאילו שלא סבלו מהבעיה.
שיעור הגרושין היה אף הוא גבוה יותר - 31.1% מול 11.8% בהתאמה.
לא נצפו הופעת בעיות חדשות מעבר לגיל הנעורים - גיל 20 -ולכן מסקנת החוקרים היא שהפרעת קשב וריכוז המתחילה בילדות ונמשכת לבגרות עלולה להימשך גם לחיים הבוגרים, ללא גילוי של הפרעות נוספות מעבר לגיל 20, מה שמלמד על הצורך בהארכת הטיפול מעבר לגיל הילדות.
חסרונו של המחקר הוא בהעדר מיתאם מפורט של הבעיות למול הטיפול שקבלו הילדים.
המחקר החל (1970 ) כאשר מתן התרופות המקובלות כיום היה אסור ולכן הילדים גדלו לתקופת הבגרות למעשה ללא טיפול הולם.
