פורומים חדשים
כלים שימושיים
במהדורה האלקטרונית המוקדמת של בטאון רפואת הילדים PEDIATRICS מובא מחקר הדן בחום בילדים מסיבה שאינה נראית לעין.
לפי המחקר בתינוקות מגיל 2 - 36 חודשים לחיים, הסיבה הנפוצה לחום ממקור בלתי ברור היא הזיהום הויראלי.
המחקר בוצע משך שלוש שנים בחדר המיון של בית החולים לילדים סנט לואיס מיזורי ארה"ב.
נכללו במחקר, הילדים בקבוצת הגיל הנזכרת לעיל, שהגיעו לחדר מיון עם חום גוף של 38 צלזיוס ומעלה.
לכלל הילדים נלקחו תרביות דם, משטחי אף וסדרת בדיקות יחודיות לסדרה גדולה של וירוסים באמצעות שיטת - virus-specific polymerase chain reaction assays.
וירוס בודד או יותר נמצא ב - 76% מתוך 75 ילדים שהגיעו בתמונת חום ללא סיבה נראית לעין, ב - 40% מתוך 15 ילדים שנחשדו בודאות או קרוב לודאי כסובלים מזיהום חיידקי, וב - 35% מתוך 116 ילדים שהגיעו לניתוח אמבולטרי ללא חום.
51% מהילדים עם חום על רקע ויראלי שלא נכללו בקטגורית חשודים לזיהום חיידקי טופלו באאנטיביוטיקה מהעדר יכול אבחון בין חום על רקע ויראלי, לחשד של חום על רקע זיהום חיידקי סמוי.
נוכחות יותר מוירוס בודד בילד עם חום לא גילה מאפיני התנהגות שונים של מופע החום בהשואה לזיהום בוירוס יחיד.
ב - 57% ממקרי החום מסיבה בלתי ברורה זוהו 4 סוגי וירוסים בשכיחות גבוהה יותר:
* adenovirus,
* human herpesvirus 6 (HHV-6
* enterovirus
* parechovirus
בעוד שוירוסים אילו מהוים את העילה העקרית לחום מסיבה בלי ברורה, הרי זיהום חיידקי בקבוצת הגיל 2- 36 חודש מהוים פחות מ1% ממקרי החום.
מקובל לחשוב שעליה בספירה של כדוריות הדם הלבנות מהוה סימן לזיהום חידקי.
מסתבר שבזיהום ע"י הוירוס השכיח ביותר כגורם לחום בלתי מוסבר - זיהום באדנו-וירוס, יש ספירה לבנה מוגברת גם כן, מה שמסביר ( בחלקו) את הטיפול האנטיביוטי העודף גם במצבים של הזיהומים הויראליים.
מצד שני יש לזכור שעצם הבדוד של הוירוס מהדם או מקור אחר אינו מעיד בהכרח שהוירוס שבודד הוא העילה לחום.
מסקנה:
כוונת המחקר באה לסייע בהפחתת השימוש האנטיביוטי הנפוץ, שכן מרבית מצבי החום הם על רקע ויראלי.
עם זאת, עדיין מתבקשת מידת הזהירות והמעקב הקליני של כל מקרה לגופו
לפי המחקר בתינוקות מגיל 2 - 36 חודשים לחיים, הסיבה הנפוצה לחום ממקור בלתי ברור היא הזיהום הויראלי.
המחקר בוצע משך שלוש שנים בחדר המיון של בית החולים לילדים סנט לואיס מיזורי ארה"ב.
נכללו במחקר, הילדים בקבוצת הגיל הנזכרת לעיל, שהגיעו לחדר מיון עם חום גוף של 38 צלזיוס ומעלה.
לכלל הילדים נלקחו תרביות דם, משטחי אף וסדרת בדיקות יחודיות לסדרה גדולה של וירוסים באמצעות שיטת - virus-specific polymerase chain reaction assays.
וירוס בודד או יותר נמצא ב - 76% מתוך 75 ילדים שהגיעו בתמונת חום ללא סיבה נראית לעין, ב - 40% מתוך 15 ילדים שנחשדו בודאות או קרוב לודאי כסובלים מזיהום חיידקי, וב - 35% מתוך 116 ילדים שהגיעו לניתוח אמבולטרי ללא חום.
51% מהילדים עם חום על רקע ויראלי שלא נכללו בקטגורית חשודים לזיהום חיידקי טופלו באאנטיביוטיקה מהעדר יכול אבחון בין חום על רקע ויראלי, לחשד של חום על רקע זיהום חיידקי סמוי.
נוכחות יותר מוירוס בודד בילד עם חום לא גילה מאפיני התנהגות שונים של מופע החום בהשואה לזיהום בוירוס יחיד.
ב - 57% ממקרי החום מסיבה בלתי ברורה זוהו 4 סוגי וירוסים בשכיחות גבוהה יותר:
* adenovirus,
* human herpesvirus 6 (HHV-6
* enterovirus
* parechovirus
בעוד שוירוסים אילו מהוים את העילה העקרית לחום מסיבה בלי ברורה, הרי זיהום חיידקי בקבוצת הגיל 2- 36 חודש מהוים פחות מ1% ממקרי החום.
מקובל לחשוב שעליה בספירה של כדוריות הדם הלבנות מהוה סימן לזיהום חידקי.
מסתבר שבזיהום ע"י הוירוס השכיח ביותר כגורם לחום בלתי מוסבר - זיהום באדנו-וירוס, יש ספירה לבנה מוגברת גם כן, מה שמסביר ( בחלקו) את הטיפול האנטיביוטי העודף גם במצבים של הזיהומים הויראליים.
מצד שני יש לזכור שעצם הבדוד של הוירוס מהדם או מקור אחר אינו מעיד בהכרח שהוירוס שבודד הוא העילה לחום.
מסקנה:
כוונת המחקר באה לסייע בהפחתת השימוש האנטיביוטי הנפוץ, שכן מרבית מצבי החום הם על רקע ויראלי.
עם זאת, עדיין מתבקשת מידת הזהירות והמעקב הקליני של כל מקרה לגופו