פורומים חדשים
כלים שימושיים
חלקה של האוכלוסיה הבוגרת באוכלוסיה הכללית הולך ועולה מדי שנה עם הארכת תוחלת החיים.
מנתונים - בארצות הברית - מסתבר, שלפחות מחצית מהמבוגרים בני 65 ומעלה נוטלים ויטמינים ושאר תוספי תזונה על בסיס יומי, כאשר אחוז קטן ביותר מתוכם אכן זקוק להם.
מרבית האוכלוסיה הבוגרת יכולה לשפר מצבה על ידי שינויים ושיפורים בדיאטה על מנת לקבל את הצרכים התזונתיים הנדרשים.
ההנחה שכאילו עם העליה בגיל יש צורך מוגבר בויטמינים ותוספים תזונתיים אינה נכונה, ואין מספיק תימוכין מדעיים לאמירה זו.
הנחה מוטעית זו גורמת בראש וראשונה לבזבוז והוצאות מיותרות.
סיבה שכיחה אחרת לשכיחות המוגברת של נטילת ויטמינים ותוספים היא האמונה המופרכת שיש בהם כדי לשפר או לרפא את תהליכי ההזדקנות, כאשר בפועל שימוש בויטמינים ותוספים כרוך לא אחת בסיכונים מצד אחד וחסרת כל השפעה על הזדקנות מצד שני.
סקירת המחקרים בספרות מלמדת שכעיקרון קשישים אינם זקוקים ליותר תיאמין, ניאצין או ריבופלבין מאשר צעירים, אם כי עלולים להיות קשישים בודדים שאכן זקוקים לכך.
ויטמין C אינו משתנה עם הגיל כאשר אין מדובר בעישון.
לא נמצא הבדל בכושר הספיגה של ויטמין E עם הגיל או הצורך בויטמין כפונקציה של הגיל.
מצב שונה הוא באשר לויטמין D ובמיוחד בנשים בתקופת הבלות.
מבין יסודות הקורט - אין הבדל בצריכת נחושת עם הגיל ואין לכרום ערך מוסף.
כאשר אין הרעה במצב התזונתי מסיבה רפואית או אחרת, הגיל אינו עילה לצריכת ויטמינים.
לעיתים קשישים, מטעמים כלכליים או אישיים אינם מסוגלים לקבל הזנה מספקת. במצבים אילו יש לתת את הדעת לצורך בתוספת סידן, ויטמין D, ויטמין B12, אשלגן וסיבים.
תוספת זו יכולה להיות מושגת ע"יצריכת חלב המועשר בד"כ בויטמין D.
דגני בוקר עם בשר רזה האמורים לספק את צרכי ויטמין B12 כאשר לפירות ערך מוסף באספקת אשלגן וסיבים תזונתיים.
לסיכום אין מקום להמלצה גורפת למבוגרים או קשישים לצרוך ויטמינים או תוספי מזון ללא שנעשית הערכה של מבנה הדיאטה שלהם האמור בד"כ לספק את כלל הצרכים.
מנתונים - בארצות הברית - מסתבר, שלפחות מחצית מהמבוגרים בני 65 ומעלה נוטלים ויטמינים ושאר תוספי תזונה על בסיס יומי, כאשר אחוז קטן ביותר מתוכם אכן זקוק להם.
מרבית האוכלוסיה הבוגרת יכולה לשפר מצבה על ידי שינויים ושיפורים בדיאטה על מנת לקבל את הצרכים התזונתיים הנדרשים.
ההנחה שכאילו עם העליה בגיל יש צורך מוגבר בויטמינים ותוספים תזונתיים אינה נכונה, ואין מספיק תימוכין מדעיים לאמירה זו.
הנחה מוטעית זו גורמת בראש וראשונה לבזבוז והוצאות מיותרות.
סיבה שכיחה אחרת לשכיחות המוגברת של נטילת ויטמינים ותוספים היא האמונה המופרכת שיש בהם כדי לשפר או לרפא את תהליכי ההזדקנות, כאשר בפועל שימוש בויטמינים ותוספים כרוך לא אחת בסיכונים מצד אחד וחסרת כל השפעה על הזדקנות מצד שני.
סקירת המחקרים בספרות מלמדת שכעיקרון קשישים אינם זקוקים ליותר תיאמין, ניאצין או ריבופלבין מאשר צעירים, אם כי עלולים להיות קשישים בודדים שאכן זקוקים לכך.
ויטמין C אינו משתנה עם הגיל כאשר אין מדובר בעישון.
לא נמצא הבדל בכושר הספיגה של ויטמין E עם הגיל או הצורך בויטמין כפונקציה של הגיל.
מצב שונה הוא באשר לויטמין D ובמיוחד בנשים בתקופת הבלות.
מבין יסודות הקורט - אין הבדל בצריכת נחושת עם הגיל ואין לכרום ערך מוסף.
כאשר אין הרעה במצב התזונתי מסיבה רפואית או אחרת, הגיל אינו עילה לצריכת ויטמינים.
לעיתים קשישים, מטעמים כלכליים או אישיים אינם מסוגלים לקבל הזנה מספקת. במצבים אילו יש לתת את הדעת לצורך בתוספת סידן, ויטמין D, ויטמין B12, אשלגן וסיבים.
תוספת זו יכולה להיות מושגת ע"יצריכת חלב המועשר בד"כ בויטמין D.
דגני בוקר עם בשר רזה האמורים לספק את צרכי ויטמין B12 כאשר לפירות ערך מוסף באספקת אשלגן וסיבים תזונתיים.
לסיכום אין מקום להמלצה גורפת למבוגרים או קשישים לצרוך ויטמינים או תוספי מזון ללא שנעשית הערכה של מבנה הדיאטה שלהם האמור בד"כ לספק את כלל הצרכים.