חדשות בריאות ורפואה

בשנת 2010 שונו הנחיות טיפול החייאה בהתרחש דום לב שלא בבית חולים ע"י עוברי אורח ואנשים הנקרים לאזור אירוע המחייב פעולות החייאה . ( למעשה שינוי ההנחיות אומץ בארה"ב, אך טרם אומץ כשיטה נוהגת באירופה)

הנחיות אילו עשויות להיות מועילות יותר ואפקטיביות יותר כאשר באזור נמצא אדם בודד המבצע את פעולת ההחייאה.

אם עד פרסום ההנחיות החדשות השלבים בפעולת ההחיאה היו -

* פתיחת נתיב אויר
* הנשמה
* עיסוי לב סגור

הרי שבפרסומן שונה סדר הפעולות השתנה כדלקמן:

* עיסוי לב סגור
* פתיחת נתיב אויר
* הנשמה

אימוץ שיטת ההחייאה החדשה, שבסיסה הוא עיסוי בית החזה, הביא לפי מחקר חדש המתפרסם ב - Journal of the American College of Cardiology לשיפור דרמטי בהצלת חולים ( במקרה דנן באיזור אריזונה ) שעברו דום לב.

שיטת ההחיאה התיחסה לעיסוי בית החזה בלבד ללא הנשמה וגם כאשר הגיע צוות החיאה - פרמדיקים - המשיכו בעיסוי עד למתן מכת חשמל, ורק לאחר מכן נפנו המטפלים לפתיחת נתיב אויר והנשמה.

במהלך חמש שנים הביאה שיטה זו להגדלת שיעור הניצולים מדום לב מ - 17.7% לכדי - 33.7%.

המחברים קוראים לשינוי שם שיטת ההחייאה - מהחייאת לב ריאה להחייאת לב מוח
Cardiocerebral Resuscitation, שכן את הלב והמוח יש להחיות ולא את הראות.

ההגיון בבסיס ההצלחה הטיפולית הוא שעצם ביצוע עיסוי הלב - חיצוני - למעשה גורם להפעלת הלב כאשר עבר דום לב, ועי"כ יכול הגוף להמשיך ולקבל דם ובמיוחד המוח,

לעשר דקות לערך ניתן לאמר שתכולת החמצן בדם דייה כדי לשמר פעילות המוח אם יוזרם לו דם.

מצב זה אינו תקף כאשר יש דום נשימתי כמו במצב טביעה בו נצרך כבר כל החמצן שהיה זמין ולכן הנשמה במצב זה חיונית ונדרשת מיידית.