פורומים חדשים
כלים שימושיים
• על-פי סקר "אורח חיים פעיל בישראל" של משרד התרבות והספורט, שנערך על-ידי המלב"ם בשנים 2012-2011, אחוז המעשנים בקרב בני 21 ומעלה באוכלוסייה בישראל הוא 17.7%.
• על-פי סקר KAP-2010 של המחלקה לחינוך וקידום בריאות בביצוע המלב"ם, שנערך בשנים 2012-2010, אחוז המעשנים בקרב בני 21 שנים ומעלה באוכלוסייה בישראל הוא 20.6%.
• לאחר שקלול לפי גיל וקבוצת אוכלוסייה נמצא כי 27.2% מכלל הגברים בישראל מעשנים ו-14.5% מכלל הנשים בישראל מעשנות.
• לאחר שקלול לפי גיל ומין נמצא כי שיעור העישון באוכלוסייה היהודית הוא 19.8%, ושיעור העישון המשוקלל באוכלוסייה הערבית הוא 24.9%.
• שיעורי העישון הם 23.7% בקרב גברים יהודים, 15.9% בקרב נשים יהודיות, 43.8% בקרב גברים ערבים ו-6.7% בקרב נשים ערביות.
• בהשוואה בין יהודים ובין ערבים נמצא כי בכל קבוצות הגיל שיעורי העישון גבוהים פי 2.2-1.5 בקרב גברים ערבים בהשוואה לגברים יהודים.
• בהשוואה בין יהודיות ובין ערביות נמצא כי בקבוצות הגיל 54-21 שיעורי העישון גבוהים פי 4.3-1.7 בקרב נשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות, ובקבוצת הגיל של בנות 65 שנים ומעלה השיעורים דומים בשתי הקבוצות.
• בעשור האחרון נצפית יציבות בשיעורי המעשנים בין 10 ל-20 סיגריות ליום, ואילו בקרב המעשנים מעל חפיסת סיגריות ליום נמצאה ירידה בקרב כל הקבוצות, למעט נשים ערביות.
• הגיל הממוצע להתחלת עישון סיגריות היה 17.9 שנים בקרב גברים יהודים ו-20 שנים בקרב נשים יהודיות; 19.2 שנים בקרב גברים ערבים ו-25.2 שנים בקרב נשים ערביות. בעשור האחרון לא נצפתה מגמת שינוי בגיל התחלת העישון בקרב גברים ונשים יהודים. לעומת זאת, בקרב נשים ערביות נמשכת מגמת העלייה בגיל התחלת העישון משנת 2002 (מגיל 20 בשנת 2002 לגיל 25.2 בשנת 2010).
• בהשוואה למדינות החברות ב-OECD, שיעור העישון בקרב גברים בישראל (24.9%) נמצא קרוב לממוצע (25.9). שיעור העישון בקרב נשים בישראל (12.6%) נמצא במקום נמוך ביחס למדינות המושוות (הממוצע ב-OECD הוא 16.7). ראוי לציין כי השיעורים עבור ישראל מתייחסים לבני 21 שנה ומעלה, ואילו במרבית הארצות האחרות השיעורים מתייחסים לבני 15 שנה ומעלה.
• מעל ל-40% מהנשים הערביות נחשפות לעישון כפוי בביתן, שיעור הגבוה פי 2.2 בהשוואה לנשים יהודיות.
• בעוד 79.1% מהגברים היהודים דיווחו על יישום מלא של החוק במקומות עבודה ופחות מ-10% דיווחו על אי-יישום מלא, בקרב הערבים פחות מחצי דיווחו על יישום מלא ו-36.4% דיווחו על אי-יישום מלא.
• מעל ל-30% מכלל אוכלוסיית המעשנים דיווחו על הפחתה בכמות העישון בעקבות החקיקה נגד עישון במקומות ציבוריים, ונשים יהודיות הושפעו מהחקיקה במידה הרבה ביותר.
• מעל ל-50% מכלל המעשנים דיווחו שהם יודעים על התרופות לגמילה מעישון הכלולות בסל הבריאות.
עישון בקרב בני נוער בישראל
דו"ח זה מבוסס על נתוני המחקר הישראלי של התנהגויות בריאות בקרב ילדים בגיל בית הספר לשנת 2011.
• אחוז התלמידים שהתנסו בעישון סיגריות או מוצרי טבק אי-פעם, נמצא במגמת ירידה מתמשכת מאז שנת 1998, הן בחלוקה לפי מגדר והן בחלוקה לפי מגזר.
• בבחינת אחוז התלמידים שדיווחו שהם מעשנים סיגריות או מוצרי טבק אחרים לפחות פעם בשבוע, נמצאה עלייה בשיעור העישון בקרב הבנים, ירידה קלה בקרב בנות יהודיות ועלייה קלה בקרב בנות ערביות.
• בבחינת אחוז התלמידים שדיווחו שהם מעשנים סיגריות או מוצרי טבק לפחות פעם ביום, נמצאה ירידה בקרב בנות יהודיות, אך עלייה בקרב בנים ערבים ובקרב בנות ערביות.
• בבחינת אחוז התלמידים שהתנסו אי-פעם בעישון נרגילה, נמצאה ירידה בשני המגדרים ובשני המגזרים.
• בבחינת אחוז התלמידים שמעשנים נרגילה לפחות פעם אחת בשבוע, נמצאה ירידה קלה במגזר הערבי ועלייה קלה במגזר היהודי.
• בבחינת אחוז התלמידים שמעשנים נרגילה לפחות פעם אחת ביום, נמצאה עלייה קלה בשני המגזרים ובשני המגדרים.
מצב העישון בצה"ל
• שיעור העישון בקרב חיילים אשר התגייסו לצה"ל בשנת 2012 היה 30.6%, ושיעור העישון בקרב חיילים שהשתחררו מצה"ל בשנת 2012 היה 29.3%. בקרב המתגייסים בשנת 2009, אשר רובם השתחררו בשנת 2012, שיעור המעשנים היה 33.8%.
• שיעור העישון בקרב מתגייסות בשנת 2012 היה 23.3%, ושיעור העישון בקרב משתחררות בשנה זו היה 25.9%. בקרב המתגייסות בשנת 2010, שמייצגות ברובן את המשתחררות בשנת 2010, שיעור העישון בעת הגיוס היה 24.6%.
• בשנת 2012 עמד שיעור המעשנים החדשים על 3.8% מכלל המשתחררים, ואילו אחוז המשתחררות שהחלו לעשן בזמן השירות הצבאי היה 4% מכלל המשתחררות.
• משתחרר שמעשן צרך בממוצע 13.0 סיגריות ביום. הצריכה היומית הממוצעת בשנה זו בקרב משתחררות שמעשנות הייתה תשע סיגריות ביום.
• הגיל הממוצע של התחלת העישון בקרב מתגייסים בשנת 2012 דומה לגיל הממוצע של המתגייסות בשנה זו, והם 15.6 ו-15.3 שנים, בהתאמה – הבדל של כשלושה וחצי חודשים בלבד בין המגדרים.
• הגיל הממוצע בעת התחלת העישון בקרב משתחררים מעשנים בשנת 2012 היה 16.2 שנים ובקרב משתחררות - 16.5 שנים.
פעילות משרד הבריאות למניעת העישון ונזקיו
• ממשלת ישראל אישרה את התכנית לצמצום העישון ונזקיו כתכנית לאומית ב-29 למאי 2011.
• בהתאם להחלטת הממשלה הוקצו תקנים ליישום התכנית במחלקה לחינוך וקידום בריאות ובאגף הפיקוח והאכיפה.
• בתאריך ה-2 למאי 2012 אישרה ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת את צו שר הבריאות לתיקון התוספת לחוק מניעת העישון. הוראות הצו נכנסו לתוקף ב-7 לנובמבר 2012. בהתאם לצו הוחמרו ההגבלות על עישון במקומות ציבוריים שונים וכן הוספו עוד מקומות ציבוריים שבהם אסור לעשן, ולראשונה נאסר עישון גם בכמה מקומות פתוחים.
• בתאריך ה-25 ליולי 2012 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק של משרד הבריאות לתיקון חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, בהתאם להמלצות התכנית הלאומית. מטרתה של הצעת החוק להגביל את הפרסומות למוצרי טבק על מנת להקטין את חשיפת הציבור לעישון הגורם למוות, לתחלואה ולנכות ובמיוחד להגן על ילדים ועל צעירים מהשפעותיהן של הפרסומות, המייצרות תדמית חיובית ומושכת לעישון.
• בתאריך ה-14 למאי 2012 אישרה ועדת הכספים צווים של שר האוצר בנושא מיסוי מוצרי טבק, שהוצאו בהתאם להמלצת סגן שר הבריאות כחלק מהתכנית הלאומית לצמצום העישון ונזקיו.
על-פי הצווים, הפטור על יבוא מוצרי טבק ואלכוהול בדיוטי פרי יינתן רק למי שגילו מעל ל-18 שנה, והפטור יצומצם משני פקטים (400 סיגריות) לפקט אחד בלבד (200 סיגריות) החל מה-1 לאפריל 2013. נוסף על כך, הועלה המס על טבק לנרגילה ב-130% באופן מיידי, ובתוך שלוש שנים העלאת המס תסתכם ב-500%. המשמעות היא העלאת המחיר לחפיסת טבק לנרגילה מכ-9 ₪ לחפיסה בחודש מאי 2012 למחיר של כ-35 ₪ בחודש פברואר 2013, והמחיר יגיע עד כ-50 ₪ בשנת 2015. כן הועלה נטל המס על מוצרי טבק נוספים, כמו סיגרים וסיגריות.
• הוקמה ועדת מומחים בשיתוף קופות החולים, גורמים משפטיים ומומחי תקשורת במטרה להמליץ על מדיניות לסימון מוצרי טבק בתמונות גרפיות ולסייע בגיבוש התקנות שיאפשרו יישום מדיניות זו.
• הוקמה ועדה מקצועית במטרה להכין ולהמליץ על תכנית לאומית מותאמת תרבות ומבוססת ראיות לצמצום העישון בחברה הערבית. כחלק מפעילות זו משרד הבריאות מממן מחקר עומק לבחינה של סוגיית העישון והגמילה מעישון בחברה הערבית.
• על מנת לאפשר למערכת החינוך להתמודד בצורה יעילה ואיכותית עם המשימה החשובה של מניעת התחלת עישון וצמצום העישון בקרב בני נוער, חבר משרד הבריאות למשרד החינוך ולאגודה למלחמה בסרטן במטרה לפתח כמה תכניות לימודים האמורות לספק מענה לטווח רחב של גילאים, החל מכיתות ה ועד כיתות י"ב. חלק מהתכניות נמצאות כבר בשלב ההפקה, וחלקן עדיין בשלב פיתוח.
• הוקם צוות משותף למשרד הבריאות, למשרד החינוך ולמומחי גמילה מעישון בקופות החולים ובאקדמיה כדי לבחון את המצב הקיים ואת המענה הניתן כיום במערכת החינוך וכדי לפתח תכנית שתוכל לתת מענה מקצועי ואיכותי לצורך בסיוע לגמילה מעישון של בני נוער המכורים לעישון.
אכיפה
• מרבית ראשי הערים שמשרד הבריאות פנה אליהם, העבירו את הדיווח כנדרש בחוק.
• המשרד יפנה שוב לראשי הערים שעדיין לא מסרו דיווח כנדרש על מנת לגבש את תמונת האכיפה המלאה.
• ערים האוכפות את החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון תורמות לקידום בריאות הציבור ומאפשרות לאוכלוסיות רחבות לצאת ולבלות במקומות ציבוריים שקודם לכן היו אפופי עשן. כך הן אף משפרות את היקף הפעילות הכלכלית במקומות ציבוריים, תורמות לשמירת החוק והסדר ברחבי הרשות המקומית ובהתאם לתמריץ הכלכלי המובנה בחוק הרשויות מפנות את ההכנסות מאכיפה זו לקופת הרשות המקומית ולא לקופת המדינה. אכיפה זו תורמת אפוא פעם נוספת לטובת כלל הציבור.
• עיריית תל-אביב היא העיר המובילה בישראל באכיפת החוק למניעת העישון, עם 2,909 קנסות שניתנו בה בשנת 2012 למעשנים ולבעלי עסקים שפעלו בניגוד לחוק.
גמילה מעישון בישראל
• בשנת 2010 הוכנסו לסל שירותי הבריאות סדנאות לגמילה מעישון וכן תרופות מרשם לגמילה מעישון.
במהלך שנת 2010 פנו 11,844 מעשנים לטיפולי גמילה מעישון בקופות החולים. בשנת 2011 המשיכה המגמה המבורכת, ומספר המעשנים שפנו לגמילה מעישון בקופות החולים הגיע ל-19,646, ואילו בשנת 2012 מספר המעשנים שפנו לגמילה מעישון בקופות החולים הגיע לשיא של 25,505.
מספר זה מבטא גידול של 425% מכפי שהוערך בעת הכנסת טכנולוגיות הגמילה מעישון לסל שירותי הבריאות, והוא מדגיש את החשיבות ואת הנחיצות בהרחבת הטכנולוגיות לגמילה מעישון המוצעות לציבור הרחב.
• בארבע קופות החולים נרשמה עלייה במספר סדנאות הגמילה מעישון שנפתחו במהלך שנת 2012, וכן נרשמה עלייה במספר ההכשרות למנחי סדנאות גמילה מעישון ובמספר המנחים.
דיווח בדבר הוצאות על פרסום מוצרי טבק לשנת 2011
• ההוצאות של חברות הסיגריות על פרסום, על חסויות, על קידום מכירות ועל דיוור ישיר בשנת 2011 היו 54,596,509 ₪ (עלייה של 6% בהשוואה לשנת 2010), מתוכן: על פרסומות ודיוור ישיר - 30,321,964 ₪ (ירידה של 2%), על מבצעי קידום מכירות - 24,048,457 ₪ (עלייה של 18%) ועל מתן חסויות - 226,088₪ (עלייה של 6%). זהו שיא חדש ומטריד מאוד בהיקף ההשקעה של תעשיית הסיגריות בקידום ובעידוד העישון בישראל.
• מבחינת ההשקעות באפיקי הפרסום השונים אפשר לראות עלייה חדה בהשקעה בפרסומות ובמשחקים אינטראקטיביים בערוץ האינטרנט לרבות הפניות לרשת החברתית פייסבוק. כך מנצלת תעשיית הסיגריות את הפרצות בחקיקה הקיימת לצורך שימוש באמצעי הנגיש, הנפוץ, הזול והזמין ביותר הזה להעברת מסרים ממוקדים ומוכוונים לצעירים.
היבטים כלכליים של עישון טבק בישראל
• על-פי הערכות, בשנת 2012 הגיעו הכנסות המדינה ממס קנייה על סיגריות בלבד ל-5.3 מיליארד ₪, מהם 4,578 מיליון ₪ מיבוא ו-744 מיליון ₪ מייצור מקומי.
• על-פי הערכות, בשנת 2012 עמדה צריכת הסיגריות הלאומית על כ-415 מיליון חפיסות, ירידה של 2.7% לעומת שנת 2011.
• משקי הבית הוציאו במהלך 2012 כ-7.1 מיליארד ₪ על צריכת סיגריות.
דו"ח הוועדה לבחינת נושא ההסדרה של סיגריות אלקטרוניות בישראל
• משרד הבריאות מינה ועדה בין-משרדית ורב-תחומית לבחינת נושא ההסדרה של סיגריות אלקטרוניות בישראל.
• דו"ח הוועדה מובא במלואו בדו"ח זה של שר הבריאות.
• הוועדה המליצה לאסור על ייצור, על יבוא ועל שיווק של סיג"א בישראל על-פי הוראת שעה שתהיה תקפה לחמש שנים. בתקופת תוקפה של הוראת השעה ימשיך המשרד לעקוב אחר ההתפתחויות המדעיות בעולם בדבר הסיכונים/בטיחות השימוש בסיג"א והתועלות/חוסר התועלת בגמילה מעישון באמצעותה. בסוף התקופה תתקבל החלטה אם להפוך את הוראת השעה לקבועה או לשנות אותה.
ENDGAME – "סוף המשחק"
• בפרק זה מוצגת סקירה של נושא חדש יחסית בתחום המאבק בעישון המנסה להתמודד בצורה שונה עם השאלה הנפוצה ביותר שבני הנוער שואלים בנוגע לסיגריות: "אז למה עדיין מותר למכור סיגריות?".
• גישת "סוף המשחק" מבוססת על ההבנה שהמציאות שבה עדיין מעשנים סיגריות סופה להיעלם, והדיון מתרכז בשאלות מתי ובאיזה אופן מצב זה עשוי להתרחש.
• על-פי סקר KAP-2010 של המחלקה לחינוך וקידום בריאות בביצוע המלב"ם, שנערך בשנים 2012-2010, אחוז המעשנים בקרב בני 21 שנים ומעלה באוכלוסייה בישראל הוא 20.6%.
• לאחר שקלול לפי גיל וקבוצת אוכלוסייה נמצא כי 27.2% מכלל הגברים בישראל מעשנים ו-14.5% מכלל הנשים בישראל מעשנות.
• לאחר שקלול לפי גיל ומין נמצא כי שיעור העישון באוכלוסייה היהודית הוא 19.8%, ושיעור העישון המשוקלל באוכלוסייה הערבית הוא 24.9%.
• שיעורי העישון הם 23.7% בקרב גברים יהודים, 15.9% בקרב נשים יהודיות, 43.8% בקרב גברים ערבים ו-6.7% בקרב נשים ערביות.
• בהשוואה בין יהודים ובין ערבים נמצא כי בכל קבוצות הגיל שיעורי העישון גבוהים פי 2.2-1.5 בקרב גברים ערבים בהשוואה לגברים יהודים.
• בהשוואה בין יהודיות ובין ערביות נמצא כי בקבוצות הגיל 54-21 שיעורי העישון גבוהים פי 4.3-1.7 בקרב נשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות, ובקבוצת הגיל של בנות 65 שנים ומעלה השיעורים דומים בשתי הקבוצות.
• בעשור האחרון נצפית יציבות בשיעורי המעשנים בין 10 ל-20 סיגריות ליום, ואילו בקרב המעשנים מעל חפיסת סיגריות ליום נמצאה ירידה בקרב כל הקבוצות, למעט נשים ערביות.
• הגיל הממוצע להתחלת עישון סיגריות היה 17.9 שנים בקרב גברים יהודים ו-20 שנים בקרב נשים יהודיות; 19.2 שנים בקרב גברים ערבים ו-25.2 שנים בקרב נשים ערביות. בעשור האחרון לא נצפתה מגמת שינוי בגיל התחלת העישון בקרב גברים ונשים יהודים. לעומת זאת, בקרב נשים ערביות נמשכת מגמת העלייה בגיל התחלת העישון משנת 2002 (מגיל 20 בשנת 2002 לגיל 25.2 בשנת 2010).
• בהשוואה למדינות החברות ב-OECD, שיעור העישון בקרב גברים בישראל (24.9%) נמצא קרוב לממוצע (25.9). שיעור העישון בקרב נשים בישראל (12.6%) נמצא במקום נמוך ביחס למדינות המושוות (הממוצע ב-OECD הוא 16.7). ראוי לציין כי השיעורים עבור ישראל מתייחסים לבני 21 שנה ומעלה, ואילו במרבית הארצות האחרות השיעורים מתייחסים לבני 15 שנה ומעלה.
• מעל ל-40% מהנשים הערביות נחשפות לעישון כפוי בביתן, שיעור הגבוה פי 2.2 בהשוואה לנשים יהודיות.
• בעוד 79.1% מהגברים היהודים דיווחו על יישום מלא של החוק במקומות עבודה ופחות מ-10% דיווחו על אי-יישום מלא, בקרב הערבים פחות מחצי דיווחו על יישום מלא ו-36.4% דיווחו על אי-יישום מלא.
• מעל ל-30% מכלל אוכלוסיית המעשנים דיווחו על הפחתה בכמות העישון בעקבות החקיקה נגד עישון במקומות ציבוריים, ונשים יהודיות הושפעו מהחקיקה במידה הרבה ביותר.
• מעל ל-50% מכלל המעשנים דיווחו שהם יודעים על התרופות לגמילה מעישון הכלולות בסל הבריאות.
עישון בקרב בני נוער בישראל
דו"ח זה מבוסס על נתוני המחקר הישראלי של התנהגויות בריאות בקרב ילדים בגיל בית הספר לשנת 2011.
• אחוז התלמידים שהתנסו בעישון סיגריות או מוצרי טבק אי-פעם, נמצא במגמת ירידה מתמשכת מאז שנת 1998, הן בחלוקה לפי מגדר והן בחלוקה לפי מגזר.
• בבחינת אחוז התלמידים שדיווחו שהם מעשנים סיגריות או מוצרי טבק אחרים לפחות פעם בשבוע, נמצאה עלייה בשיעור העישון בקרב הבנים, ירידה קלה בקרב בנות יהודיות ועלייה קלה בקרב בנות ערביות.
• בבחינת אחוז התלמידים שדיווחו שהם מעשנים סיגריות או מוצרי טבק לפחות פעם ביום, נמצאה ירידה בקרב בנות יהודיות, אך עלייה בקרב בנים ערבים ובקרב בנות ערביות.
• בבחינת אחוז התלמידים שהתנסו אי-פעם בעישון נרגילה, נמצאה ירידה בשני המגדרים ובשני המגזרים.
• בבחינת אחוז התלמידים שמעשנים נרגילה לפחות פעם אחת בשבוע, נמצאה ירידה קלה במגזר הערבי ועלייה קלה במגזר היהודי.
• בבחינת אחוז התלמידים שמעשנים נרגילה לפחות פעם אחת ביום, נמצאה עלייה קלה בשני המגזרים ובשני המגדרים.
מצב העישון בצה"ל
• שיעור העישון בקרב חיילים אשר התגייסו לצה"ל בשנת 2012 היה 30.6%, ושיעור העישון בקרב חיילים שהשתחררו מצה"ל בשנת 2012 היה 29.3%. בקרב המתגייסים בשנת 2009, אשר רובם השתחררו בשנת 2012, שיעור המעשנים היה 33.8%.
• שיעור העישון בקרב מתגייסות בשנת 2012 היה 23.3%, ושיעור העישון בקרב משתחררות בשנה זו היה 25.9%. בקרב המתגייסות בשנת 2010, שמייצגות ברובן את המשתחררות בשנת 2010, שיעור העישון בעת הגיוס היה 24.6%.
• בשנת 2012 עמד שיעור המעשנים החדשים על 3.8% מכלל המשתחררים, ואילו אחוז המשתחררות שהחלו לעשן בזמן השירות הצבאי היה 4% מכלל המשתחררות.
• משתחרר שמעשן צרך בממוצע 13.0 סיגריות ביום. הצריכה היומית הממוצעת בשנה זו בקרב משתחררות שמעשנות הייתה תשע סיגריות ביום.
• הגיל הממוצע של התחלת העישון בקרב מתגייסים בשנת 2012 דומה לגיל הממוצע של המתגייסות בשנה זו, והם 15.6 ו-15.3 שנים, בהתאמה – הבדל של כשלושה וחצי חודשים בלבד בין המגדרים.
• הגיל הממוצע בעת התחלת העישון בקרב משתחררים מעשנים בשנת 2012 היה 16.2 שנים ובקרב משתחררות - 16.5 שנים.
פעילות משרד הבריאות למניעת העישון ונזקיו
• ממשלת ישראל אישרה את התכנית לצמצום העישון ונזקיו כתכנית לאומית ב-29 למאי 2011.
• בהתאם להחלטת הממשלה הוקצו תקנים ליישום התכנית במחלקה לחינוך וקידום בריאות ובאגף הפיקוח והאכיפה.
• בתאריך ה-2 למאי 2012 אישרה ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת את צו שר הבריאות לתיקון התוספת לחוק מניעת העישון. הוראות הצו נכנסו לתוקף ב-7 לנובמבר 2012. בהתאם לצו הוחמרו ההגבלות על עישון במקומות ציבוריים שונים וכן הוספו עוד מקומות ציבוריים שבהם אסור לעשן, ולראשונה נאסר עישון גם בכמה מקומות פתוחים.
• בתאריך ה-25 ליולי 2012 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק של משרד הבריאות לתיקון חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, בהתאם להמלצות התכנית הלאומית. מטרתה של הצעת החוק להגביל את הפרסומות למוצרי טבק על מנת להקטין את חשיפת הציבור לעישון הגורם למוות, לתחלואה ולנכות ובמיוחד להגן על ילדים ועל צעירים מהשפעותיהן של הפרסומות, המייצרות תדמית חיובית ומושכת לעישון.
• בתאריך ה-14 למאי 2012 אישרה ועדת הכספים צווים של שר האוצר בנושא מיסוי מוצרי טבק, שהוצאו בהתאם להמלצת סגן שר הבריאות כחלק מהתכנית הלאומית לצמצום העישון ונזקיו.
על-פי הצווים, הפטור על יבוא מוצרי טבק ואלכוהול בדיוטי פרי יינתן רק למי שגילו מעל ל-18 שנה, והפטור יצומצם משני פקטים (400 סיגריות) לפקט אחד בלבד (200 סיגריות) החל מה-1 לאפריל 2013. נוסף על כך, הועלה המס על טבק לנרגילה ב-130% באופן מיידי, ובתוך שלוש שנים העלאת המס תסתכם ב-500%. המשמעות היא העלאת המחיר לחפיסת טבק לנרגילה מכ-9 ₪ לחפיסה בחודש מאי 2012 למחיר של כ-35 ₪ בחודש פברואר 2013, והמחיר יגיע עד כ-50 ₪ בשנת 2015. כן הועלה נטל המס על מוצרי טבק נוספים, כמו סיגרים וסיגריות.
• הוקמה ועדת מומחים בשיתוף קופות החולים, גורמים משפטיים ומומחי תקשורת במטרה להמליץ על מדיניות לסימון מוצרי טבק בתמונות גרפיות ולסייע בגיבוש התקנות שיאפשרו יישום מדיניות זו.
• הוקמה ועדה מקצועית במטרה להכין ולהמליץ על תכנית לאומית מותאמת תרבות ומבוססת ראיות לצמצום העישון בחברה הערבית. כחלק מפעילות זו משרד הבריאות מממן מחקר עומק לבחינה של סוגיית העישון והגמילה מעישון בחברה הערבית.
• על מנת לאפשר למערכת החינוך להתמודד בצורה יעילה ואיכותית עם המשימה החשובה של מניעת התחלת עישון וצמצום העישון בקרב בני נוער, חבר משרד הבריאות למשרד החינוך ולאגודה למלחמה בסרטן במטרה לפתח כמה תכניות לימודים האמורות לספק מענה לטווח רחב של גילאים, החל מכיתות ה ועד כיתות י"ב. חלק מהתכניות נמצאות כבר בשלב ההפקה, וחלקן עדיין בשלב פיתוח.
• הוקם צוות משותף למשרד הבריאות, למשרד החינוך ולמומחי גמילה מעישון בקופות החולים ובאקדמיה כדי לבחון את המצב הקיים ואת המענה הניתן כיום במערכת החינוך וכדי לפתח תכנית שתוכל לתת מענה מקצועי ואיכותי לצורך בסיוע לגמילה מעישון של בני נוער המכורים לעישון.
אכיפה
• מרבית ראשי הערים שמשרד הבריאות פנה אליהם, העבירו את הדיווח כנדרש בחוק.
• המשרד יפנה שוב לראשי הערים שעדיין לא מסרו דיווח כנדרש על מנת לגבש את תמונת האכיפה המלאה.
• ערים האוכפות את החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון תורמות לקידום בריאות הציבור ומאפשרות לאוכלוסיות רחבות לצאת ולבלות במקומות ציבוריים שקודם לכן היו אפופי עשן. כך הן אף משפרות את היקף הפעילות הכלכלית במקומות ציבוריים, תורמות לשמירת החוק והסדר ברחבי הרשות המקומית ובהתאם לתמריץ הכלכלי המובנה בחוק הרשויות מפנות את ההכנסות מאכיפה זו לקופת הרשות המקומית ולא לקופת המדינה. אכיפה זו תורמת אפוא פעם נוספת לטובת כלל הציבור.
• עיריית תל-אביב היא העיר המובילה בישראל באכיפת החוק למניעת העישון, עם 2,909 קנסות שניתנו בה בשנת 2012 למעשנים ולבעלי עסקים שפעלו בניגוד לחוק.
גמילה מעישון בישראל
• בשנת 2010 הוכנסו לסל שירותי הבריאות סדנאות לגמילה מעישון וכן תרופות מרשם לגמילה מעישון.
במהלך שנת 2010 פנו 11,844 מעשנים לטיפולי גמילה מעישון בקופות החולים. בשנת 2011 המשיכה המגמה המבורכת, ומספר המעשנים שפנו לגמילה מעישון בקופות החולים הגיע ל-19,646, ואילו בשנת 2012 מספר המעשנים שפנו לגמילה מעישון בקופות החולים הגיע לשיא של 25,505.
מספר זה מבטא גידול של 425% מכפי שהוערך בעת הכנסת טכנולוגיות הגמילה מעישון לסל שירותי הבריאות, והוא מדגיש את החשיבות ואת הנחיצות בהרחבת הטכנולוגיות לגמילה מעישון המוצעות לציבור הרחב.
• בארבע קופות החולים נרשמה עלייה במספר סדנאות הגמילה מעישון שנפתחו במהלך שנת 2012, וכן נרשמה עלייה במספר ההכשרות למנחי סדנאות גמילה מעישון ובמספר המנחים.
דיווח בדבר הוצאות על פרסום מוצרי טבק לשנת 2011
• ההוצאות של חברות הסיגריות על פרסום, על חסויות, על קידום מכירות ועל דיוור ישיר בשנת 2011 היו 54,596,509 ₪ (עלייה של 6% בהשוואה לשנת 2010), מתוכן: על פרסומות ודיוור ישיר - 30,321,964 ₪ (ירידה של 2%), על מבצעי קידום מכירות - 24,048,457 ₪ (עלייה של 18%) ועל מתן חסויות - 226,088₪ (עלייה של 6%). זהו שיא חדש ומטריד מאוד בהיקף ההשקעה של תעשיית הסיגריות בקידום ובעידוד העישון בישראל.
• מבחינת ההשקעות באפיקי הפרסום השונים אפשר לראות עלייה חדה בהשקעה בפרסומות ובמשחקים אינטראקטיביים בערוץ האינטרנט לרבות הפניות לרשת החברתית פייסבוק. כך מנצלת תעשיית הסיגריות את הפרצות בחקיקה הקיימת לצורך שימוש באמצעי הנגיש, הנפוץ, הזול והזמין ביותר הזה להעברת מסרים ממוקדים ומוכוונים לצעירים.
היבטים כלכליים של עישון טבק בישראל
• על-פי הערכות, בשנת 2012 הגיעו הכנסות המדינה ממס קנייה על סיגריות בלבד ל-5.3 מיליארד ₪, מהם 4,578 מיליון ₪ מיבוא ו-744 מיליון ₪ מייצור מקומי.
• על-פי הערכות, בשנת 2012 עמדה צריכת הסיגריות הלאומית על כ-415 מיליון חפיסות, ירידה של 2.7% לעומת שנת 2011.
• משקי הבית הוציאו במהלך 2012 כ-7.1 מיליארד ₪ על צריכת סיגריות.
דו"ח הוועדה לבחינת נושא ההסדרה של סיגריות אלקטרוניות בישראל
• משרד הבריאות מינה ועדה בין-משרדית ורב-תחומית לבחינת נושא ההסדרה של סיגריות אלקטרוניות בישראל.
• דו"ח הוועדה מובא במלואו בדו"ח זה של שר הבריאות.
• הוועדה המליצה לאסור על ייצור, על יבוא ועל שיווק של סיג"א בישראל על-פי הוראת שעה שתהיה תקפה לחמש שנים. בתקופת תוקפה של הוראת השעה ימשיך המשרד לעקוב אחר ההתפתחויות המדעיות בעולם בדבר הסיכונים/בטיחות השימוש בסיג"א והתועלות/חוסר התועלת בגמילה מעישון באמצעותה. בסוף התקופה תתקבל החלטה אם להפוך את הוראת השעה לקבועה או לשנות אותה.
ENDGAME – "סוף המשחק"
• בפרק זה מוצגת סקירה של נושא חדש יחסית בתחום המאבק בעישון המנסה להתמודד בצורה שונה עם השאלה הנפוצה ביותר שבני הנוער שואלים בנוגע לסיגריות: "אז למה עדיין מותר למכור סיגריות?".
• גישת "סוף המשחק" מבוססת על ההבנה שהמציאות שבה עדיין מעשנים סיגריות סופה להיעלם, והדיון מתרכז בשאלות מתי ובאיזה אופן מצב זה עשוי להתרחש.
