פורומים חדשים
כלים שימושיים
בתחילת חודש אוגוסט, בחדשות סטארמד הובא מאמר עמדה המופיע בבטאון JAMA - בטאונה של ההסתדרות הרפואיית האמריקאית - שציין שצריכת פירות אינה כרוכה בכל תופעת לוואי ללא תלות בכמות הפירות הנצרכת.
נהפוך הוא, צריכת פירות עשויה להביא להפחתה במשקל הגוף ולצמצום התופעות הכרוכות בהשמנה.
יתרון הפירות נעוץ בעובדה שהסוכר כלוא בתאי הפרי כאשר סיבי הפרי מהוים מעין פיגום אשר בעת אכילת הפרי מקנה תחושה של שובע מלבד יתרונות מטבוליים.
בצריכת תפוחי עץ למשל, הסיבים שבפרי מסייעים להאטת ספיגת הפרוקטוז, הסוכר העקרי בפירות השונים.
הוכח באמצעות בדיקות הדמיה של תהודה מגנטית (MRI), שבעוד שצריכת גלוקוזה מביאה להפחתת הפעילות של האזורים הקשורים לוויסות התיאבון, ולהגברת תחושת השובע, הרי שצריכת פרוקטוזה לא הביאה לכל אפקט מעין זה.
התוצאה הישירה לצריכת הפרוקטוז היא יצירת פעילות מוחית המעודדת הגברת אכילה, ומכאן קצרה וקלה הדרך להשמנה.
אכילת פירות שסיביה מונעים או מאיטים ספיגת הפרוקטוז, מסייעת להגברת תחושת התיאבון וצמצום אפקט הפרוקטוז.
בסוף חודש אוגוסט הופיע מחקר משלים, למעשה, ב - BMJ שבא לבחון השפעת פירות שונים על הסיכון לפתח סוכרת מטיפוס 2.
המחקר נערך בצורה פרוספקטיבית וכלל כמות נכבדה ביותר של אחיות שהשתתפו במספר סקרי בריאות שנערכו בארה"ב לבחינת בריאותן.
בכל שלושת הסקרים שבוצעו לאף אחת מהאחיות לא היתה סוכרת בתחילת המחקר.
מעקב אחר 3464641 שנות אדם נמצאו 12198 משתתפות שפתחו סוכרת מטיפוס 2.
לאחר התאמות לאורח חיים, גורמי דיאטה משפיעים נמצא שהסיכון המשותף להופעת סוכרת בנשים שצרכו שלוש מנות פרי שלם לשבוע היתה כ - 2%.
נמצאו הבדלים בצמצום הסיכון בצריכת פירות שונים:
* אוכמניות - 12%
* ענבים וצמוקים - 11%
* שזיפים מיובשים - 7%
* תפוחי עץ ואגסים 5%
* בננות 5%
* אשכוליות - 3%
* שזיפים ואפרסקים ומשמשים - 1%
* תפוזים ותות שדה - תורמים להגברת הסיכון ב - 3% ו 10% בההתאמה.
שתית מיצי פירות הגבירה את הסיכון ב- 8%.
מסקנת החוקרים במחקר זה בדומה לקודם היא שיש עדיפות בצריכת פרות שלמים, כאשר מטבע הדברים יש הבדל בין הפירות השונים.
במיוחד מפחיתים - אוכמניות, תפוחי עץ וענבים מהסיכון לסוכרת.
מיץ פירות לעומת זאת מגביר את הסיכון.
נהפוך הוא, צריכת פירות עשויה להביא להפחתה במשקל הגוף ולצמצום התופעות הכרוכות בהשמנה.
יתרון הפירות נעוץ בעובדה שהסוכר כלוא בתאי הפרי כאשר סיבי הפרי מהוים מעין פיגום אשר בעת אכילת הפרי מקנה תחושה של שובע מלבד יתרונות מטבוליים.
בצריכת תפוחי עץ למשל, הסיבים שבפרי מסייעים להאטת ספיגת הפרוקטוז, הסוכר העקרי בפירות השונים.
הוכח באמצעות בדיקות הדמיה של תהודה מגנטית (MRI), שבעוד שצריכת גלוקוזה מביאה להפחתת הפעילות של האזורים הקשורים לוויסות התיאבון, ולהגברת תחושת השובע, הרי שצריכת פרוקטוזה לא הביאה לכל אפקט מעין זה.
התוצאה הישירה לצריכת הפרוקטוז היא יצירת פעילות מוחית המעודדת הגברת אכילה, ומכאן קצרה וקלה הדרך להשמנה.
אכילת פירות שסיביה מונעים או מאיטים ספיגת הפרוקטוז, מסייעת להגברת תחושת התיאבון וצמצום אפקט הפרוקטוז.
בסוף חודש אוגוסט הופיע מחקר משלים, למעשה, ב - BMJ שבא לבחון השפעת פירות שונים על הסיכון לפתח סוכרת מטיפוס 2.
המחקר נערך בצורה פרוספקטיבית וכלל כמות נכבדה ביותר של אחיות שהשתתפו במספר סקרי בריאות שנערכו בארה"ב לבחינת בריאותן.
בכל שלושת הסקרים שבוצעו לאף אחת מהאחיות לא היתה סוכרת בתחילת המחקר.
מעקב אחר 3464641 שנות אדם נמצאו 12198 משתתפות שפתחו סוכרת מטיפוס 2.
לאחר התאמות לאורח חיים, גורמי דיאטה משפיעים נמצא שהסיכון המשותף להופעת סוכרת בנשים שצרכו שלוש מנות פרי שלם לשבוע היתה כ - 2%.
נמצאו הבדלים בצמצום הסיכון בצריכת פירות שונים:
* אוכמניות - 12%
* ענבים וצמוקים - 11%
* שזיפים מיובשים - 7%
* תפוחי עץ ואגסים 5%
* בננות 5%
* אשכוליות - 3%
* שזיפים ואפרסקים ומשמשים - 1%
* תפוזים ותות שדה - תורמים להגברת הסיכון ב - 3% ו 10% בההתאמה.
שתית מיצי פירות הגבירה את הסיכון ב- 8%.
מסקנת החוקרים במחקר זה בדומה לקודם היא שיש עדיפות בצריכת פרות שלמים, כאשר מטבע הדברים יש הבדל בין הפירות השונים.
במיוחד מפחיתים - אוכמניות, תפוחי עץ וענבים מהסיכון לסוכרת.
מיץ פירות לעומת זאת מגביר את הסיכון.
