חדשות בריאות ורפואה

השינוי בפעילות הגופנית הנדרש לשנות מהסיכון להפרעות קרדיו-וסקולריות בחולים עם סיכון למחלות אילו, אינו ידוע.

גליון ה - LANCET מביא מחקר שבחן השפעת שינויים בפעילות גופנית מרמת הפעילות הבסיסית של חולים בסיכון לבעיות קרדיו-וסקולריות, מלבד הקשר לשינוי בסיכון עקב העמסת סוכר דם לקויה.

נבחנו 9306 חולים עם העמסת סוכר לקויה.

החולים נבחרו מ - 40 מדינות בין השנים 2002 ל - 2004.

חולים עם בעיות קרדיו וסקולריות נכללו בקבוצת המחקר מגיל 50 ואילך, ואילו עם גורמי סיכון בלבד - מגיל 55 ואילך.

נעשה מעקב אחר ארועים קרדיו וסקולרים דהיינו - תמותה ממחלות לב, שבץ מוחי, התקף לב - למשך 6 שנים בממוצע.

כלל המשתתפים נבדקו בפעילותם היומית שבעה ימים בתחילת המחקר, ושבעה ימים כתום 12 חודשים באמצעות מודד צעדים.

במהלך תקופת המעקב אובחנו 531 ארועים קרדיו-וסקולריים.

לכל 2000 צעדי הליכה יומיים נמצאה הפחתה של 10%בסיכון לארועים קרדיו וסקולריים, כאשר 2000 צעדים משמעותם הליכה במהירות ממוצעת משך 20 דקות.

עליה משלב תחילת המחקר לצעידה של 2000 צעדים ביום הביאה להפחתה של 8% בסיכון לתחלואה בעוד שצמצום הליכה ב - 2000 צעדים העלתה את הסיכון למחלות קרדיו-וסקולריות ב - 8%.

יש כאן עדות מובהקת לחשיבות פעילות גופנית על מניעת תחלואה ממחלות לב.