חדשות בריאות ורפואה

משרד הבריאות האמריקאי הוציא לאור דו"ח על תוצאות חמישים שנות עישון.

סעיף חדש ומענין בדו"ח הקשר בין עישון והסיכון לסוכרת.

ניתוח התוצאות מבוסס על אלפי מחקרים שכללו קרוב לארבעה מליון איש, ואשר בוצעו בצורה פרוספקטיבית, כאשר איש מהמשתתפים לא היה חולה בסוכרת בתחילת המחקר.

נמצאו במהלך שנות המעקב 140814 איש ואשה שפתחו סוכרת.

המחקרים בחנו גורמים תורמים כגיל, משקל, אינדקס מסת גוף, הסטוריה משפחתית של סוכרת, מין, מוצא והשכלה מלבד נושא העישון.

בהשואה לאילו שלא מעשנים, הסיכון של המעשנים היה גבוה ב - 37% לפתח סוכרת.

נמצא מתאם מובהק בין כמות הסיגריות היומית שנצרכה הלבין העליה בסיכון לפתח סוכרת:

* 14% בקרב אילו שעשנו בעבר
* 25% במעשנים קלים 0-15 סיגריות ליום
* 54% בקרב מעשנים כבדים - מעל 15 או מעל 20 סיגריות ( בתלות המחקרים) ליום.

לחלופין, יש מחקרים המצביעים על ירידה בתנגודת לאינסולין עם הפסקת העישון, כאשר בתחילת הפסקת העישון הסיכון יורד לרמה של אילו שחדלו לעשן, ולאחר 12 שנות הפסקת עישון - הסיכון זהה לזה של אוכלוסיית הבלתי מעשנים.

מחקר שבחן נשים וגברים לחוד גרס שהפסקת הסיכון המוגבר חלה 5 ו - 10 שנים מגמר העישון בהתאמה.

הדוח אינו נותן הסברים לקשר ואינו מצביע על קשר סיבתי אך מדגיש השפעת העישון על השמנה מרכזית עם תוצאותיה על התפתחות יציבות לאינסולין וסוכרת.

הסבר אחר הוא רמה גבוהה יותר של קורטיזול והורמונים אחרים במעשנים התורמים להתפתחות סוכרת.

תרומה אחרת היא שהעישון מלווה בעקא חמצונית מצד אחד והשפעת הניקוטין על עיכוב בשחרור אינסולין מהלבלב.