הוספת תגובה פורום חדשות - ראש הפורום

יום השחפת העולמי 24.3.2014

מערכת סטארמד(24.3.2014)
ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בשנת 2012 חלו בשחפת 8.6 מיליון איש, בעיקר בדרום מזרח אסיה, באפריקה הדרומית לסהרה ובאזור המערבי של האוקיינוס השקט.

במהלך שנת 2012 דווח למחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות על 508 חולי שחפת חדשים בישראל.

מרבים החולים החדשים (כ90%) נולדו מחוץ לישראל. מכלל החולים המדווחים, 58% התגלו בקרב אנשים שאינם אזרחי ישראל.
שיעור ההיארעות בכלל האוכלוסייה ב - 2012 הינו 6.4 ל - 100 אלף איש, שהינו בין הנמוכים ביחס למדינות העולם המערבי.

משנת 1997 מופעלת בישראל התכנית הלאומית למיגור שחפת ע"י משרד הבריאות בשיתוף ארבע קופות החולים. התכנית מנוהלת על ידי המחלקה לשחפת ואיידס בשירותי בריאות הציבור בשיתוף עם מספר גורמים מטפלים: תשעה מרכזים ייחודיים לאבחון וטיפול בשחפת (מלש"חים), שתי מעבדות שירות ייחודיות, מחלקת שחפת בבית חולים שמואל הרופא ופיקוח בכל לשכות הבריאות. התכנית בעיקרה כוללת מתן טיפול תרופתי אנטי-שחפתי בהשגחה ישירה.

לשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות, בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים במשרד ומחוצה לו , פועלים לאיתור מקרי תחלואה הן באזרחים ישראלים וכלה בתושבים אשר אינם אזרחי ישראל אך שוהים בארץ.
הלשכות פועלות למתן מענה למיגור השחפת בבתי החולים ובקרב אוכלוסייה בעלת סיכון גבוה, בין היתר על ידי פיתוח נהלים עדכניים ודרכי התמודדות עם תחלואת המחלה באזורים אלו.

בשנים האחרונות פותחו מספר דרכי פעולה אשר מטרתן להתמודד עם סוגיית התחלואה בשחפת ואיידס בקרב אנשים חסרי ביטוח רפואי כגון מהגרים ומבקשי מקלט אשר אינם אזרחי ישראל.

האבחון והטיפול בשחפת בקרב חסרי הביטוח ממומן ע"י משרד הבריאות באמצעות התכנית הלאומית למיגור השחפת מתחילת 1997.

המיזם כולל טיפול מניעתי באמצעות שיתוף פעולה בין גופים שונים כגון משרד הבריאות , מרפאות איידס, ארגונים לא ממשלתיים (NGO), חברות התרופות וחברות מסחריות אחרות.

שחפת - היסטוריה ואפידמיולוגיה

ב- 24 במרץ 1882, הודיע ד"ר רוברט קוך (Dr. R. Koch) על גילוי החיידק הגורם למחלת השחפת Mycobacterium Tuberculosis)). המחלה גרמה בתקופה ההיא למוות של אחד מכל שבעה אנשים באירופה ובאמריקה. למרות התקוות הגדולות שליוו את גילוי החיידק, מתו משחפת מאז ועד היום לפחות עוד 200 מיליון בני אדם בעולם.

משנות ה- 80 אנחנו עדים לעליה בתחלואה בשחפת במדינות מפותחות ובשאר העולם. ב- 1993 הכריז ארגון הבריאות העולמי בפעם היחידה בתולדותיו על מחלת השחפת כעל מצב חירום עולמי (Global Emergency).

בארץ, כמו בעולם, מתייחסים בכובד ראש למגמות אלה. עקב העלייה בשיעור השחפת בארץ, ב-ֹ1996 שר הבריאות בהסתמכות על פקודת בריאות העם (1940), הגדיר את השחפת לפי לשון החוק "כמחלה מידבקת מסוכנת". ומשנת 1997 פועלת בישראל, התכנית הלאומית למיגור השחפת.

הטיפול בשחפת

על מנת להגיע לריפוי מלא, יש צורך בנטילה סדירה ומלאה של מספר תרופות אנטיביוטיות במשך שישה חודשים, לכל הפחות. טיפול כזה יביא לריפוי מלא ביותר מ- 90% מהחולים. יש לציין, כי לפני עידן הטיפול האנטיביוטי, כמחצית החולים בשחפת מתו מהמחלה. כל הפסקה או אי-השלמת הטיפול המלא עלולים לגרום לחידוש המחלה ולהמשך הפצת חיידקי השחפת. טיפול בלתי סדיר מביא להתפתחות זנים עמידים לתרופות וסיכון להפצתם. על מנת להבטיח את השלמת הטיפול אצל החולה והיענות טובה, השיטה המועדפת והמומלצת ע"י ארגון הבריאות העולמי והמאומצת ע"י משרד הבריאות היא שיטת טיפול בהשגחה ישירה DOTS (Directly Observed Treatment Short-course). בשנת 2007 ובשנת 2013 צוינה התוכנית הישראלית על ידי ארגון הבריאות העולמי איזור אירופה כ"סיפור הצלחה".

שחפת עמידה לטיפול תרופתי

נטילת טיפול תרופתי לא סדיר בשחפת עלולה לגרום להופעת זנים של חיידק שאינם מגיבים (עמידים) לשתי תרופות עיקריות (MDR-TB – Multi drug resistant) או ליותר. בשנים האחרונות, הופיעו ברחבי העולם דיווחים על בידוד זן חיידק שחפת עמיד לרוב התרופות הקיימות כיום, ועל כן האפשרויות הטיפוליות בחולים המודבקים בחיידק זה מוגבלות. תופעה זאת קיימת כמעט בכל המדינות בעולם. גם בישראל אותרו מספר חולים בודדים עם זני שחפת העונים על הגדרה של עמידות קיצונית לתרופות (XDR-TB – Extremely drug resistant).
המחלקה לשחפת ואיידס בשיתוף המעבדות הארציות לשחפת והמרכזים לאבחון וטיפול בשחפת ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא בעולם ובישראל, על מנת להמשיך לתת את המענה על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר.