פורומים חדשים
כלים שימושיים
דיאטה עניה בפחמימות ושומנים רווים עשויה להיות אידאלית לחולי סוכרת מטיפוס 2.
המחקר שמקורו באוסטרליה, והמציג תוצאות אילו מתפרסם בירחון - Diabetes Care.
93 מבוגרים מתוך 115, עם השמנת יתר וסוכרת מטיפוס 2 שרמות ההמוגלובין המסוכרר שלהם היתה 7% ומעלה, סיימו את המחקר.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת טיפול בדיאטה מופחתת פחמימות ושומנים רווים או לקבוצה עשירה בפחמימות אך דלת שומן.
כמות הפחמימות בדיאטה מופחתת הפחמימות היתה פחות מ - 50 גרם ליום, 28% מהדיאטה - חלבונים, 58% שומן כולל ש - 35% ממנו היו שומנים בלתי רווים ו - 13% שומנים רווים.
בדיאטה עתירת הפחמימות - הרמה שלהן היתה 53% כאשר הדגש על פחמימות עם אינדקס גליקמי נמוך, 17% חלבון ופחות מ - 30% שומנים כאשר היחס בין השומן הרווי לבלתי רווי היה בערך 1 ל 2.
שתי הקבוצות צרכו אותה כמות קלורית.
בשתי הקבוצות ערכו המשתפים 60 דקות של פעילות גופנית במשך 3 ימים בשבוע.
משך המעקב היחה 24 שבועות.
הקבוצה שצרכה מעט פחמימות ומעט שומנים רוויים, הראתה שיפור טוב יותר בשמירה על רמת סוכר הדם וצמצום הסיכון הקרדיו- וסקולרי, ולכן עשויה גם להוות אמצעי עזר טיפולי בסוכרת מטיפוס 2.
ירידת ההמוגלובין המסוכרר היתה 2.6% ו - 1.9% בקבוצת מעוטת הפחמימות מול עתירת הפחמימות בהתאמה.
ירידה דומה נצפתה ברמות הגלוקוז.
ההפחתה בטריגליצרידים היתה פי 5 בקבוצה דלת הפחמימות מאשר עתירת הפחמימות.
ההפחתה במשקל היתה דומה בסיום התקופה בין הקבוצות.
כפועל יוצא מהשינויים שנצפו קבוצה הטיפול דלת הפחמימות הצליחה להפחית מכמות הטיפול התרופתי שנזקקה לו יותר מאשר הקבוצה עתירת הפחמימות.
המחקר שמקורו באוסטרליה, והמציג תוצאות אילו מתפרסם בירחון - Diabetes Care.
93 מבוגרים מתוך 115, עם השמנת יתר וסוכרת מטיפוס 2 שרמות ההמוגלובין המסוכרר שלהם היתה 7% ומעלה, סיימו את המחקר.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת טיפול בדיאטה מופחתת פחמימות ושומנים רווים או לקבוצה עשירה בפחמימות אך דלת שומן.
כמות הפחמימות בדיאטה מופחתת הפחמימות היתה פחות מ - 50 גרם ליום, 28% מהדיאטה - חלבונים, 58% שומן כולל ש - 35% ממנו היו שומנים בלתי רווים ו - 13% שומנים רווים.
בדיאטה עתירת הפחמימות - הרמה שלהן היתה 53% כאשר הדגש על פחמימות עם אינדקס גליקמי נמוך, 17% חלבון ופחות מ - 30% שומנים כאשר היחס בין השומן הרווי לבלתי רווי היה בערך 1 ל 2.
שתי הקבוצות צרכו אותה כמות קלורית.
בשתי הקבוצות ערכו המשתפים 60 דקות של פעילות גופנית במשך 3 ימים בשבוע.
משך המעקב היחה 24 שבועות.
הקבוצה שצרכה מעט פחמימות ומעט שומנים רוויים, הראתה שיפור טוב יותר בשמירה על רמת סוכר הדם וצמצום הסיכון הקרדיו- וסקולרי, ולכן עשויה גם להוות אמצעי עזר טיפולי בסוכרת מטיפוס 2.
ירידת ההמוגלובין המסוכרר היתה 2.6% ו - 1.9% בקבוצת מעוטת הפחמימות מול עתירת הפחמימות בהתאמה.
ירידה דומה נצפתה ברמות הגלוקוז.
ההפחתה בטריגליצרידים היתה פי 5 בקבוצה דלת הפחמימות מאשר עתירת הפחמימות.
ההפחתה במשקל היתה דומה בסיום התקופה בין הקבוצות.
כפועל יוצא מהשינויים שנצפו קבוצה הטיפול דלת הפחמימות הצליחה להפחית מכמות הטיפול התרופתי שנזקקה לו יותר מאשר הקבוצה עתירת הפחמימות.
