פורומים חדשים
כלים שימושיים
בישראל עומדת להיכנס לתוקפה הנחית שרת הבריאות לביטול חובת הפלרת מים - קרי תוספת פלור למי השתיה .
לעומת הנחיה זו יוצאת האקדמיה לרפואת ילדים בארה"ב ומאששת את חשיבות הכנסת הפלור לשימוש שיגרתי בילדים מיד עם תהליך בקיעת השיניים.
כדאי לציין שההנחיות לשימוש בפלור הוצאו כבר בשנת 2001 ע"י המרכז לבקרת מחלות ( CDC) בארה"ב אך עתה קבלו משנה תוקף עם פרסום ההנחיות לרופאי הילדים.
לפלור יתרונות וחסרונות, כאשר היתרון הגדול הוא מניעת עששת.
מהי העששת ומה הטיפול בה?
העששת פוגעת בעיקר בכותרת ולעתים בשורש. מחלת החניכיים לעומת זאת, פוגעת במנגנון התמיכה של השן וגורמת לניתוק הקשר בין השורש לעצם, לספיגת העצם ולזיהום הצמנטום באנדוטוקסינים.
הפה מלא חיידקים. האוכל, בצירוף הרוק והחיידקים יוצרים חיפוי דביק על השיניים. חיפוי זה הקרוי פלאק (Plaque) הוא הגורם המרכזי לרקבון השן. החיידקים שבפלאק מפרקים את הסוכרים שבאוכל לחומצות. החומצות הנוצרות, מכרסמות בחיפוי השן. עששת מתחילה באזורי כותרת השן המהווים את משטח הלעיסה והמכילים באופן טבעי גומות וחריצים המקלים על התיישבות הפלאק בהן. ממשטחי השן חודר הרקבון אל הדנטין ומוך השן. הרקבון שבמוך גורם לנזק לרקמות שבתעלות השן, לעצם ולרקמות תומכות השן.
התלונה העיקרית היא רגישות למתוק, חום וקור. עם התקדמות המחלה, מופיע כאב ובמיוחד בשכיבה. סיבת הכאב היא הלחץ שבתוך מוך השן. הכאב מקרין לעתים קרובות ללסת הנגדית, לאוזן או לצוואר. כאשר יש מספר מוקדי עששת, קשה לאתר את השן הגורמת לכאבים.
כאשר הנזק הוא באמאיל בלבד הטיפול תכליתו למנוע היווצרות חורים על ידי ביצוע סתימה פשוטה.
כאשר החור עמוק יותר וגורם לחשיפת העצבים שבמוך השן יש צורך בטיפול שורש.
טיפול מונע
הטיפול החשוב ביותר בעששת הוא הטיפול המונע:
הברשת שיניים. רצוי שתעשה לפחות פעמיים ביום. תכלית ההברשה היא סילוק הפלאק הנוצר על פני שטחי הלעיסה.הרחקת הפלאק מסלקת את החיידקים ומונעת את פעילותן ההרסנית. בפעולת ההברשה יש לכלול גם את החניכיים.
שימוש בחוט דנטלי (Floss), קסמי שיניים ומברשת בין-שינית. תכליתם, הרחקת שאריות המזון המצטברות ברווחים שבין השיניים.
פלואורידים. הפלואוריד דרוש לחיזוק האמאיל שבכותרת השן והקטנת חשיפתה לפעולת הפלאק. תוספת הפלואוריד מושגת על ידי הוספתו למשחות שיניים, מי פה או תוספת למי השתיה (משתנה מאזור לאזור). ניתן להוסיף פלואוריד על ידי טיפות וכדורים באזורים בהם אין הוספת פלאוריד למים.
איטום חריצים. הכוונה לציפוי משטחי הלעיסה של השיניים בחומרים פלסטיים המונעים הדברות המזון ופעילות החומרים שבו. התהליך פשוט יחסית ומתאים בעיקר לילדים.
סקר שפורסם בשנת 2012 ע"י המחלקה לרפואה קהילתית במשרד הבריאות מצא:
א. בהשוואה לממצאים קודמים ניכרת ירידה בהמצאות עששת בקרב בני 12 שנים בישראל.
ב. בהשוואה לממצאים קודמים ניכרת עליה באחוז החופשיים מעששת בקרב בני 12 שנים.
בערים המופלרות רמות העששת הינן נמוכות יותר ביחס לערים הלא מופלרות.
הן בערים המופלרות והן בלא מופלרות, לילדים ערביים יותר עששת.
רמת העששת הנמוכה ביותר נמצאה בקרב ילדים יהודים חילוניים בערים מופלרות.
רמת עששת לפי מצב ההפלרה של העיר:
רמת העששת בערים המופלרות נמוכה פי 0.7 מרמת העששת בעיר שאינה מופלרת.
אחוז הילדים החופשיים מעששת בעיר מופלרת 56.4% גבוה פי 1.4 מאחוז הילדים החופשיים מעששת בעיר שאינה מופלרת 40.6%.
רמות העששת הנמוכות ביותר נמצאו בערים המופלרות (יותר נמוכות בערים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה). רמות עששת יותר גבוהות נמצאו בערים הלא מופלרות (יותר גבוהות בערים ברמה סוציו-אקונומית הנמוכה).
בערים מופלרות היו בערך פי 2 יותר ילדים חופשיים מעששת.
התוצאות מצביעות על ירידה משמעותית מובהקת ברמת העששת, לעומת הסקר הארצי האחרון שנערך לפני יותר מעשור.
נמצא קשר מובהק וחזק, גם לאחר ניטרול גורמים נוספים של הפלרת מים עם רמת עששת נמוכה יותר ורמת בריאות (אחוזי ילדים חופשיים מעששת) גבוהה יותר.
יש לציין כי נמצא קשר בין הפלרת מים לבין סימני פלואורוזיס קלים, בדומה לממצאים בכל העולם. תופעה זו נחשבת כחלק מתהליך ההפלרה ואיננה משפיעה על המדיניות בנושא.
עם זאת נמצא ששימוש בפלור עלול לגרום לפלורוזיס,
הנחיות השימוש בפלור כפי שפורסמו ע"י האקדמיה לרפואת ילדים אינן שונות מהותית מהנחיות משרד הבריאות בנושא משנת 2001 שעיקרן שימוש מושכל במשחות שינים המכילות פלור בכמויות ההולמות את הגיל, המנעות משטיפות במי פלור עד גיל שש שנים, איטום חריצים.
מענין כיצד המלצות אילו תעלנה בקנה אחד עם המלצות משרד הבריאות עצמו מצד אחד והתקנה האמורה להיכנס לתוקפה באשר להפסקת הפלרת מים כאשר בחלקים ניכרים בארץ - מי השתיה אינם מכילים פלור.
לעומת הנחיה זו יוצאת האקדמיה לרפואת ילדים בארה"ב ומאששת את חשיבות הכנסת הפלור לשימוש שיגרתי בילדים מיד עם תהליך בקיעת השיניים.
כדאי לציין שההנחיות לשימוש בפלור הוצאו כבר בשנת 2001 ע"י המרכז לבקרת מחלות ( CDC) בארה"ב אך עתה קבלו משנה תוקף עם פרסום ההנחיות לרופאי הילדים.
לפלור יתרונות וחסרונות, כאשר היתרון הגדול הוא מניעת עששת.
מהי העששת ומה הטיפול בה?
העששת פוגעת בעיקר בכותרת ולעתים בשורש. מחלת החניכיים לעומת זאת, פוגעת במנגנון התמיכה של השן וגורמת לניתוק הקשר בין השורש לעצם, לספיגת העצם ולזיהום הצמנטום באנדוטוקסינים.
הפה מלא חיידקים. האוכל, בצירוף הרוק והחיידקים יוצרים חיפוי דביק על השיניים. חיפוי זה הקרוי פלאק (Plaque) הוא הגורם המרכזי לרקבון השן. החיידקים שבפלאק מפרקים את הסוכרים שבאוכל לחומצות. החומצות הנוצרות, מכרסמות בחיפוי השן. עששת מתחילה באזורי כותרת השן המהווים את משטח הלעיסה והמכילים באופן טבעי גומות וחריצים המקלים על התיישבות הפלאק בהן. ממשטחי השן חודר הרקבון אל הדנטין ומוך השן. הרקבון שבמוך גורם לנזק לרקמות שבתעלות השן, לעצם ולרקמות תומכות השן.
התלונה העיקרית היא רגישות למתוק, חום וקור. עם התקדמות המחלה, מופיע כאב ובמיוחד בשכיבה. סיבת הכאב היא הלחץ שבתוך מוך השן. הכאב מקרין לעתים קרובות ללסת הנגדית, לאוזן או לצוואר. כאשר יש מספר מוקדי עששת, קשה לאתר את השן הגורמת לכאבים.
כאשר הנזק הוא באמאיל בלבד הטיפול תכליתו למנוע היווצרות חורים על ידי ביצוע סתימה פשוטה.
כאשר החור עמוק יותר וגורם לחשיפת העצבים שבמוך השן יש צורך בטיפול שורש.
טיפול מונע
הטיפול החשוב ביותר בעששת הוא הטיפול המונע:
הברשת שיניים. רצוי שתעשה לפחות פעמיים ביום. תכלית ההברשה היא סילוק הפלאק הנוצר על פני שטחי הלעיסה.הרחקת הפלאק מסלקת את החיידקים ומונעת את פעילותן ההרסנית. בפעולת ההברשה יש לכלול גם את החניכיים.
שימוש בחוט דנטלי (Floss), קסמי שיניים ומברשת בין-שינית. תכליתם, הרחקת שאריות המזון המצטברות ברווחים שבין השיניים.
פלואורידים. הפלואוריד דרוש לחיזוק האמאיל שבכותרת השן והקטנת חשיפתה לפעולת הפלאק. תוספת הפלואוריד מושגת על ידי הוספתו למשחות שיניים, מי פה או תוספת למי השתיה (משתנה מאזור לאזור). ניתן להוסיף פלואוריד על ידי טיפות וכדורים באזורים בהם אין הוספת פלאוריד למים.
איטום חריצים. הכוונה לציפוי משטחי הלעיסה של השיניים בחומרים פלסטיים המונעים הדברות המזון ופעילות החומרים שבו. התהליך פשוט יחסית ומתאים בעיקר לילדים.
סקר שפורסם בשנת 2012 ע"י המחלקה לרפואה קהילתית במשרד הבריאות מצא:
א. בהשוואה לממצאים קודמים ניכרת ירידה בהמצאות עששת בקרב בני 12 שנים בישראל.
ב. בהשוואה לממצאים קודמים ניכרת עליה באחוז החופשיים מעששת בקרב בני 12 שנים.
בערים המופלרות רמות העששת הינן נמוכות יותר ביחס לערים הלא מופלרות.
הן בערים המופלרות והן בלא מופלרות, לילדים ערביים יותר עששת.
רמת העששת הנמוכה ביותר נמצאה בקרב ילדים יהודים חילוניים בערים מופלרות.
רמת עששת לפי מצב ההפלרה של העיר:
רמת העששת בערים המופלרות נמוכה פי 0.7 מרמת העששת בעיר שאינה מופלרת.
אחוז הילדים החופשיים מעששת בעיר מופלרת 56.4% גבוה פי 1.4 מאחוז הילדים החופשיים מעששת בעיר שאינה מופלרת 40.6%.
רמות העששת הנמוכות ביותר נמצאו בערים המופלרות (יותר נמוכות בערים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה). רמות עששת יותר גבוהות נמצאו בערים הלא מופלרות (יותר גבוהות בערים ברמה סוציו-אקונומית הנמוכה).
בערים מופלרות היו בערך פי 2 יותר ילדים חופשיים מעששת.
התוצאות מצביעות על ירידה משמעותית מובהקת ברמת העששת, לעומת הסקר הארצי האחרון שנערך לפני יותר מעשור.
נמצא קשר מובהק וחזק, גם לאחר ניטרול גורמים נוספים של הפלרת מים עם רמת עששת נמוכה יותר ורמת בריאות (אחוזי ילדים חופשיים מעששת) גבוהה יותר.
יש לציין כי נמצא קשר בין הפלרת מים לבין סימני פלואורוזיס קלים, בדומה לממצאים בכל העולם. תופעה זו נחשבת כחלק מתהליך ההפלרה ואיננה משפיעה על המדיניות בנושא.
עם זאת נמצא ששימוש בפלור עלול לגרום לפלורוזיס,
הנחיות השימוש בפלור כפי שפורסמו ע"י האקדמיה לרפואת ילדים אינן שונות מהותית מהנחיות משרד הבריאות בנושא משנת 2001 שעיקרן שימוש מושכל במשחות שינים המכילות פלור בכמויות ההולמות את הגיל, המנעות משטיפות במי פלור עד גיל שש שנים, איטום חריצים.
מענין כיצד המלצות אילו תעלנה בקנה אחד עם המלצות משרד הבריאות עצמו מצד אחד והתקנה האמורה להיכנס לתוקפה באשר להפסקת הפלרת מים כאשר בחלקים ניכרים בארץ - מי השתיה אינם מכילים פלור.
