הוספת הודעההוספת תגובה פורום פסיכולוגיה-מבוגרים - ראש הפורום

חרדת טיסה

ר.ר(4.5.2005, 8:28)

שלום וברכות על הפורום החדש,

הסיפור שלי קצת מורכב וארוך אבל אני ינסה לספר בקצרה.

יש לי פחד ממקומות סגורים, אני לא נכנסת למעלית, וכדו',

הפחד גם מתבטא בזה שאני לא מסוגלת ללבוש חולצות גולף או צוארון סגור,כי אני מרגישה "חנק".(לא היתה לי טראומת ילדות שיכלה לגרום לפחד הזה).

בפעם הראשונה טסתי לפני 3 שנים (גיל 27) טסתי לארה"ב במחלקת עסקים עם בעלי, אז ככה שלא היתה לי כ"כ בעיה, כי היה "מרווח" הטיסה היתה קשה, כי אני סובלת מבחילות בהמראות ונחיתות אבל עברה בסדר.

אחרי שנה טסנו שוב לארה"ב והפעם לשליחות.

ואחרי שנתיים שלא טסתי, טסתי לפני 6 חודשים לארץ לביקור, הפעם לבד ועם תינוקי בן 6 חודשים.

והטיסה הזו היתה סיוט, הטיסה הפנימית היתה בסדר, הצלחתי איכשהו להעביר את זה.

אבל הטיסה לארץ, חצי שעה לאחר ההמראה הרגשתי לא טוב, הקאות קוצר נשימה, הייתי עם חמצן, רצו להנחית את המטוס, אבל בסוף החליטו שלא, כי במקרה היה במטוס רופא שהיה לידי כל הטיסה.(בתינוקי טיפלו הדיילות)

אני הקאתי במשך 5 שעות, והייתי עם חמצן עד שבסוף הייתי מותשת ונרדמתי עד הנחיתה.

בטיסה חזרה, לקחתי כדור נגד בחילות, אבל גם הקאתי ולא רציתי לעלות למטוס לטיסה הפנימית, ושוב קוצר נשימה, אבל שוב למזלי היתה שם פסיכולוגית ישראלית שעזרה לי לחשוב על דברים אחרים ולא על הטיסה, ואיכשהו עברתי את זה.

הלכתי אחרי המקרה הזה לטיפול פסיכותרפי, והיא עבדה איתי עם מכשיר ה emdr

ולימדה אותי לעשות כל מיני נשימות ולהירגע.

לפני חודש טסתי בתוך ארה"ב טיסה של 5 שעות, ולקחתי כדורי הרגעה/שינה שהרופאת משפחה נתנה לי (אלפראזולאם)

בטיסה הראשונה זה עבר בסדר, אבל יום לפני החזרה הביתה שוב נלחצתי וקיבלתי התקף חרדה ונאלצתי לקחת את הכדור יום לפני הטיסה ובטיסה עצמה.

הבעיה שלי, שאני גרה בארה"ב והדרך שלי לראות את המשפחה שלי זה רק לטוס.

אבל אני לא מוכנה לטוס שוב, ובעלי רב איתי על זה כל הזמן, הוא לא מבין אותי.

ואמרתי לו שהטיסה הבאה שלי תהיה רק חזרה לארץ.

אבל אנחנו נישאר פה בשליחות לפחות עוד שנתיים ומבחינתו זה לא הגיוני לא לבקר בארץ במשך שנתיים.

ואני ממש לא יכולה לחשוב על זה שאני צריכה לעבור את הטיסה הזו שוב, אני כל הזמן נזכרת במה שהיה וחרדה, לא יכולה אפילו לישון.

יש איזה דרך לטפל בזה?

הכדורי הרגעה לא ממש עזרו לי,

כדאי להמשיך בטיפול? למרות שגם זה לא ממש עזר, כי כן נכנסתי להתקף פניקה וחרדה?

המון המון תודות, ומצטערת על השאלה הארוכה.