הוספת הודעההוספת תגובה פורום פסיכולוגיה-מבוגרים - ראש הפורום

דיסטימיה

עירית פז(18.5.2005, 8:48)

טלי היקרה

אני שומעת הרבה סבל במכתב שלך. והדבר הקשה לקרוא הוא שאת חוסמת לעצמך את כל פתחי העזרה. נשמע שאת מספרת כיצד החלטת לכלוא את עצמך בתוך המצוקה הרגשית. מדוע?

מדוע לא לקבל עזרה? מה הסכנה לגבי הדיסקרטיות? אלפי אנשים מקבלים תרופות נגד דכאון שמצילות אותם, אז מה אם מישהו ידע? האם זה פשע לבלוע פרוזאק?

אני חושבת שאת תוקעת לעצמך גול עצמי, בכל שמונעת מעצמך טיפול. דכאון וחרדה הן בעיות שכיחות, שניתנות לטיפול בשילוב של תרופות ושיחות, ואת גוזרת על עצמך מי יודע כמה שנים נוספות של סבל. חבל, חבל, חבל.

אינני יודעת "האם זה יעבור מעצמו", אי אפשר להתנבא בנושאים כאלה. אבל גם אם כן, האם את מוכנה לקחת את הסיכון, לשכב במיטה עוד כמה שנים ולהמתין להחלמה?

אני ממש מפצירה בך, תנסי להתחיל טיפול. אם אין לך כסף, נסי בכל זאת לסמוך על קופת חולים, אפילו דרך רופא משפחה את יכולה להתחיל לקבל טיפול תרופתי קל, ואם זה לא יעזור לעבור לפסיכיאטר. הסיכון שמישהו ידע על כך, נרה לי פחות מאיים מאשר הסיכון שתמשיכי לסבול ללא טעם.

כדאי לך להתיעץ גם בפורום פסיכיאטריה.

בברכה,
עירית פז
פסיכולוגית קלינית
מטפלת אישית וזוגית