כולו לטלפון. מתגעגעת. תפסיקי תסריטים.
לצאת מכאן אין מצב בקרוב. אין לי כוח לסוע עם שניהם עד המרכז (כן, נסעת עם ארבעתן חצי מדינה. זוכרת), מעדיפה את השגרה של בית עם אבא שקופץ פעם ביומיים עם עיניים אדומות מעייפות ואז אני זורקת עליו את כל מטלות הילדים והבית.