פורום גמילה מעישון

כ- 11 שנים עישנתי כקופסא ליום.

המחשבות על גמילה התרוצצו בראש זמן רב אך כל תאריך יעד שקבעתי להפסקה-נדחה.

ערב אחד, מול הטלוויזיה, רגע לפני שאני קמה ולוקחת סיגריה עם הקפה, מתקיים ראיון בלי קול עם השרה לאיכות הסביבה. היא עישנה כ-100 סיגריות ליום ונפטרה מסרטן (אלא מה...).

הזדעזעתי. לא קמתי להדליק את הסיגריה. לא עישנתי באותו היום.

יום למחרת קבעתי לעצמי כמה כללים ולא סיפרתי לאיש (גם לא לבן זוגי):

- אפילו לא סיגריה אחת!!! סיגריה 1 בהכרח תגרור לבאות!!

- אם אני חייבת סיגריה ומתקשה להתאפק- נכנסת למקלחת (שם קשה לעשן), יוצאת להליכה- או כל פעולה שתרחיק אותי מהקופסא.

- בתקופה הראשונה- לא מתקרבת לאנשים מעשנים. לא הולכת לבתי קפה/פאבים או כל מקום מועד לפורענות אחר. מפסיקה כל פעולה שמקושרת לעישון אם אינה הכרחית.

- דואגת שהיו איתי כל הזמן- גזר גמדי, מסטיק, סוכריה ללא סוכר- כל מה שלא כל כך משמין ומעסיק את הפה.

- מדברת על סיגריות או על גמילה כמה שפחות.

- לוקחת בחשבון שתהיה עלייה מסויימת במשקל.

-קונה לעצמי מתנה יקרה אחרי שבועיים של גמילה.

בתקופה הזו היה לי חצי פקט של סיגריות בבית והיו לי אפילו סיגריות בתיק!! רק אחרי 3 חודשים זרקתי אותם.

הבנתי שזו מלחמה יומיומית אבל ציינתי לעצמי את ניצחונותיה הקטנים- אני כבר לא מסריחה, אני לא מתנהגת כמו נרקומנית כשאין לי סיגריה,פחות עייפה, פחות ליחה, אין שיעול, נמרצת, פחות עצבנית (כן כן!!!! כמובן לא מיד אחרי הגמילה), יש לי יותר זמן פנוי ויותר כסף לבילויים,אני שמה לב יותר לרעב/מצא/ מה אני אוכלת/שותה ועוד ועוד ועוד.

זה לא קל אבל אני לא מעשנת כבר קרוב ל-9 חודשים ומאושררררתתתת מזה!!!! עליתי במשקל לא יותר מ- 3 קילו והתחלתי כבר להוריד אותם (שווה לא?! בעייניי אני הרבה יותר מושכת בלי סיגריות גם אם נוספו קילו או שניים למשקל!)

בהצלחה לכולם!