פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום,

הילדה הגדולה שלי היא בת ארבע וחצי וכבר שבועיים שהיא ללא מוצצים גם ביום וגם בלילה. זריקת המוצצים הייתה מיוזמתה ובעידודי, אומנם עד התוצאה הסופית היא דחתה את זריקתם מס' פעמים אבל בסוף הסכימה, עשינו טקס קטן הכולל הפרחת בלונים היא קיבלה מתנה ו...עבר בשלום.

העניין הוא שמאז שהיא זרקה אותם היא נעשתה מאוד רגישה ובכיינית לא קטנה, אומנם היא תמיד הייתה ילדה רגישה ובוכה מהר אבל מאז שהיא זרקה אותם ההרגשה היא שהיא יותר.

היום בבוקר למשל, הגיעה מחליפה (חדשה ) של הגננת בגן והילדה שלי כשראתה התפרצה בבכי עד שכמעט הקיאה וזה לא משהו שקרה לפני.

יש לי המון סבלנות אליה גם בזמנים לחוצים אבל הנחתי שזריקת המוצצים מיוזמתה תעבור יותר חלק מכיוון שהיא רצתה.

סיכמנו שכאשר היא מרגישה שהיא צריכה מוצץ היא תבוא ואני אחבק אותה והיא עשתה את זה בהתחלה ובזמן שינה היא מחבקת בובה קטנה אבל ממש לא תמיד

פרט חשוב הוא שיש לה אחות קטנה בת תשעה חודשים שכן לוקחת מוצצים.

איך לעזור לה להתמודד יותר טוב עם המצב? היא כבר ביקשה ממני לפני מס' ימים לחזור למוצץ כי קשה לה אבל כמובן שהיא לא קיבלה.

תודה מראש כל תשובתך

דורית ו-רז :-)