פורום פסיכולוגיה - פעוטות

עוד לא עברנו את הגמילה הזאת, אבל נראה לי שפשוט מדובר בלתת חיזוקים ולגיטימציה. מוצץ זה דבר מאוד רגשי ומאוד קל להיות קשורים אליו, אין לו דיעה משל עצמו, כשהילד רוצה אותו אז הוא איתו והוא יכול לבחור בכל רגע נתון אם לשים בפה או לא. בכל אופן, אחרי תקופה ארוכה עם מוצץ, אין ספק שבתך עוברת איזשהו תהליך של אבל על חסרונו של המוצץ, וצריכה להסתגל למצב חדש שבו אין עידוד מיידי כשקשה, אלא שזה יותר ברמה המחשבתית, אולי לחשוב על משהו נעים שיחליף את התחושה הטובה והבטוחה שנתן המוצץ. לדעתי צריך לעודד אותה לדבר על מה שהיא מרגישה, ולקבל את זה שהיא יותר רגישה ויותר בוכה. היא הרי מוצאת דרך אחרת להרגיע את עצמה ולהתמודד עם מצוקה ותסכול. לחבק זה רעיון טוב, ובובה קטנה זה גם רעיון טוב כי זה גם משהו שאפשר לשים בתיק של הגן ולהשתמש בו כשצריך. כשהיא פורצת בבכי צריך לדעתי לדבר איתה, ואפילו לומר כמה היא מתגעגעת למוצץ שעזר לה בזמנים כאלה בעבר, לעומת מה שיכול לעזור לה עכשיו. באותו זמן כדאי גם לעודד ולומר כמה היא בוגרת ומסתדרת בלעדיו.

שוב מציינת כי ככה נראה לי באינטואיציה אבל לא חוויתי את זה עדיין. לשיקולך.