פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום שירה

היה מעניין לקרוא את ההודעה שלך, יש לך התבוננות מורכבת ומיוחדת על החיים ועולם פנימי עשיר, זה טוב :). לגבי הדברים שאת כותבת, קודם כל המעברים האלה באמת לא קלים וכרוכים בהסתגלות לשינויים. מכאן שהחששות שלך לגמרי מובנים ונדמה לי שרבים שמסיימים את ביה"ס ועומדים לפתוח פרק חדש, מרגישים דברים דומים. את מודעת לזה שמעברים ושינויים קשים לך במיוחד, אבל גם שבסופו של דבר אחרי הקושי הראשוני את מסתגלת ואפילו מרגישה טוב יותר מאשר בתקופות קודמות. זאת ידיעה חשובה עבורך, תזכרי אותה כשקשה לך, את כבר מכירה את 'הסרט' הזה ויודעת מה יהיה בהמשך, גם אם ברגעים מסויימים זה קשה.

תרשי לי לחלוק עלייך בעניין סיום הנעורים והתחלת החיים הבוגרים, זה לא עומד לקרות בקרוב, לא בשנת השירות, לא בצבא וקרוב לוודאי שגם לא בסיומו. יש לך עדיין שנים רבות בהן ישנה לגיטימציה חברתית 'לא לדעת' ולברר לעצמך שאלות מהותיות לגבי החיים, משמעותם וכיוונים אפשריים ועדיין להנות מתמיכת ההורים. אני מאמין שהחיים הבוגרים לא ימצאו אותך לא מוכנה, יש לך עוד זמן רב להתכונן וזה יגיע כשתרגישי בשלה לכך.

ולסיום, אל תאמיני לכל מי שאומר לך שגיל 16 הוא היפה בחיים ורק מתגעגעים אליו. נכון, זה גיל יפה ומרגש אבל גם כרוך בקשיים רבים שבעיניים נוסטלגיות ובמבט לאחור, לא כ"כ זוכרים. ישנם גילאים רבים אחרים יפים לא פחות ולפעמים גם יותר.

הרבה הצלחה.

גידי לוין

פסיכולוג קליני