פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום,

אני בת 15.5 ויש לי בעיה ממש מטרידה.. אני מקווה שתוכל לעזור לי.

אני ילדה שתמיד דואגת, אבל ממש תמיד.. אני חייבת לדאוג, אם אני שקטה ורגועה אני אומרת לעצמי "שניה, לא יכול להיות שהכל רגוע ובסדר חייב להיות משהו שאני צריכה לדאוג לו עכשיו" ואני לא שקטה עד שאני מוצאת משהו לדאוג ממנו!! אפילו אם זה יהיה הדבר הכי חסר משמעותת בעולם!! הדאגות יכולות להיות כמעט כל דבר אבל במיוחד דברים שקשורים ללימודים,למשפחה-אם כולם נמצאים בבית (אמא או אח.. ההורים שלי גרושים), ואם מישהו לא בבית אני מתקשרת ואם הוא לא עונה אני מתחילה להתקשר או לכל החברים של אח שלי או לאמא\אבא שלי כל שלוש דקות,למבחנים, מתכונות ובגרויות (שמתחילות עוד ארבעה ימים.. מתכונת ראשונה..) וכל מיני דברים קטנים ומטופשים ביותר.

התופעה הזאת תמיד היתה אצלי והיא גם מוכרת ע"י כולם. ז"א חברות, חברים, הורים, אחים וכו'.. והם משתגעים ממני גם כי לפעמים אני חסרת מנוחה ושקט כתוצאה מזה.מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי כזאת-אחת שלא נחה לרגע עד שהיא תמצא למה לדאוג. אין לי תקווה שזה יעלם כי עד עכשיו זה לא נעלם. אני לא מצליחה להפטר מזה בשום דרך!! ניסיתי פשוט להעלים את המחשבות ז"א כשאני מנסה לחשוב על מה לדאוג אני אומרת לעצמי "דיי הילה תחשבי על משהו אחר מהרר" אבל זה גם לא עוזר תמיד.. כי לאחר כמה זמן המחשבה חוזרת..

אני לא חושבת שהדאגות האלו מעידות על דברים אחרים אם זה משהו במשפחה וכו'.. כי זה לא משהו שבא והולך.. אני מתמודדת עם זה (בקושי) כל יום וזה משפיע על חיי היומיום שלי כי אני לא רגועה!! גם בתקופות של מתחים אני ככה וגם בתקופות שקטות..

הייתי פעם בטיפול אבל לא בעניין הזה ואף פעם לא ממש חשבתי להעלות את הנושא....

אם יש לך הצעות אני אשמח..

ואתה חושב שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור לי או שיש דרכים אחרות אולי יותר יעילות?