פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום

אני לא חושב שאת צריכה להיות יותר מידי מודאגת מההשפעות הקשות של הקשר עם אבא עלייך. וזאת למה? מכיוון שיש לך יכולת מצויינת ומאוד מרשימה להתבונן פנימה והחוצה, לבחון את עצמך ואת מערכות היחסים שלך, לקשור בין דברים, לנסות ולהבין. ומכאן גם פוטנציאל מאוד גדול לשינוי. אני מאוד יכול להבין את התיסכול שלך מהקשר הלא מספק עם אבא ויכול מאוד להעריך את נסיונות ההתקרבות שלך. הדברים הם לא כאלה דטרמיניסטיים כלומר עם אבא ככה וככה אז אני אהיה ככה, הרבה מאוד דברים משפיעים על מי שאנחנו. נכון, להורים יש חלק נכבד אך לא בלעדי. לא כדאי להתייחס למאמרים שאת קוראת באינטרנט כמייצגים אמת מוחלטת ופסיכולוגיה היא לא מדע מדוייק. אני לא הייתי דואג יותר מידי כי כשקוראים את מה ואיך שאת כותבת אפשר לראות שאת אינטליגנטית ומוכשרת ולא פחות מזה עם עולם רגשי עשיר ויכולת התבוננות פנימית. המפתח בידייך, גם אם תזהי בעצמך דברים שאת לא אוהבת, תוכלי לטפל בזה. בכלל, אני חושב שאם תלכי יום אחד לטיפול תוכלי מאוד להנות ממנו, לא שיש בזה דחיפות כרגע, אבל את בדיוק האדם שיוכל להפיק תועלת רבה מטיפול ולהנות ממנו. באשר להורים, באמת לא קל לגרום להם להשתנות (גם לשנות את עצמנו זאת משימה לא קלה בכלל) ואולי הדבר החשוב הוא איך את יכולה להתנהל מול אבא כדי לקבל ממנו את הדברים הטובים שהוא יכול להציע ולסבול פחות מהדברים הלא טובים. עם-זאת, גם קשר עם ההורים יכול להשתנות במהלך הזמן, לעיתים אחרי שעוזבים את הבית והחיכוך היומיומי פוחת, לעיתים ההורים עצמם משתנים בגלל מהלך החיים שלהם עצמם. בקיצור, אל תדאגי שמא נגרם לך איזשהו נזק בלתי הפיך, המפתח נמצא בידייך.