פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

אני לא חושבת שהבעיה שלי היא בעיה יוצאת דופן או ייחודית אך היא בכל זאת מטרידה אותי מאוד.

כשאני שותה אלכוהול אני יכולה פתאום להתנהג כפי שאני באמת רוצה. כל מועקה או הססנות שנוגעת למעשים שלי כבר לא מטרידה אותי, אין לי מעצור חונק ומעיק. אני מעזה לומר את הדברים שאני באמת חושבת. ואני מסוגלת להחשף ולהתקרב לאנשים (מבחינה אישית ורגשית) בצורה נפלאה.

ללא ההשפעת האלכוהול אני ילדה לחוצה, טרודה, שקולה מדי לא מודעת לרמה של המחסומים שאני מטילה על עצמי, לרמה שבה אני חושבת על כל מילה ובעצם משגעת ומלחיצה את עצמי.בקיצור אני ממש פקעת עצבים שלא חשה בנוח עם עצמה או עם הסביבה.

מגיל קטן מדברים איתי על ההשפעות ההרסניות של האלכוהול (אמא שלי עובדת במעון גמילה) ואני מודעת להן בצורה ברורה. אך למרות זאת, אני מפחדת שלא אוכל לוותר על ה"עזרה" שהאלכוהול מספק לי במצבים הלא נוחים האלו ושאאלץ להיות תלוייה בו כשיהיה ברצוני להרגיש בנוח. בסופו של דבר העניין מוביל להתמכרות ולתלות ודרך שלא תמיד יש חזרה ממנה. אני באמת לא רוצה לדעת שאני מתחילה עם זה כבר היום. אשמח לעזרה.