פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום

באמת תקופה לא קלה, טוב שאת מקבלת עזרה. אני משער שהמחשבות על התאבדות מתעוררות כאשר את סובלת ובעיקר לא מאמינה שזה ישתנה בעתיד. כאשר מתיאשים ומרגישים שאין מוצא, באמת לא קל להחזיק את התקווה לעתיד טוב יותר. חשוב שתדעי שהדכאון 'צובע' את החוויה וגורם לך להרגיש יאוש. זה לא באמת שאין תקווה אלא שכך את כרגע מרגישה. את נמצאת על פרשת דרכים, סיום ביה"ס ויציאה לחיים עצמאיים. גם גיל ההתבגרות עושה את שלו ותורם לתחושות העוצמתיות. זה לא תמיד יהיה כך, אני בטח שתוכלי להרגיש אחרת בעתיד. כרגע חשוב שתחזיקי את התקווה עבור עצמך. גם אם את מרגישה רע, את צריכה לזכור שזו תקופה עם התחלה אמצע וסוף. אני בטוח שהמאמצים שאת משקיעה בטיפול בעצמך ישאו פרי. אם את מרגישה שהכדור כבר לא משפיע לטובה, את יכולה לפנות לרופא אצלו את במעקב כדי לבדוק את התאמת הכדור והמינון, אולי צריך לשנות משהו. הכי חשוב, שלא תאבדי את התקווה, את נמצאת בתוך תהליך טיפולי שדורש זמן וסבלנות.