פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום שלומי

נדמה לי שלספר כאן את הסיפור, זה צעד ראשון וחשוב בדרך להתמודדות עם הבעיה. אני שמח שאחרים שיתפו אותך בחוויות דומות שלהם, זה נפוץ ושכיח הרבה יותר ממה שאתה חושב, פשוט לא מרבים לדבר על זה. אתה מספר שהיית ביישן עוד לפני האירוע הלא נעים ושמאז החששות התעצמו. יתכן שזאת נקודה חשובה שצריך להתייחס אליה. החשש ממצבים חברתיים לא נעימים ככל הנראה קדם לאירוע המביך אבל הוא כאילו אישש את חששותיך והיווה הוכחה לכך שלכאורה אתה באמת לא יכול להיות רגוע בחברת אחרים כי עלולים להתרחש דברים לא נעימים. אני משער שללא הבסיס הזה, האירוע הזה היה 'נרשם' אצלך כסתם יום לא נעים כפי שקורה לרבים במצב זהה או דומה לזה שאתה מתאר. מכיוון שזה מלווה אותך כבר שלוש שנים ומשבש את התפקוד התקין, אני חושב שכדאי לך לפנות לטיפול. במסגרת טיפול אפשר יהיה לבדוק את הקושי החברתי שקדם לאירוע ומדוע הוא משפיע על חייך באופן כזה. פסיכולוג גם יכול לפנות לצבא ולבקש להתאים את תנאי השירות למצבך הנוכחי מבחינה רגשית. הוא לא חייב לתאר את האירוע הספציפי (מה גם שאני לא בטוח שזה באמת לב העניין). אתה יכול גם לדבר עם אמך ולספר לה על הקשיים מבלי לתאר את האירוע בפרטים אלא להסביר שאתה לא רגוע מחוץ לבית וחושש מהשירות הצבאי. כפי שצויין, פסיכולוג מחוייב לסודיות ולא יחשוף פרטים שאינך מעוניין בחשיפתם.