פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

יש לי בעיה אני בת 13 וירד לי הביטחון העצמי מכל מיני סיבות

בעיקר חברתיות אין לי בכלל ביטחון ובגלל זה אני מרגישה שאני ממש השתניתי..

אני השתניתי בזה שאני מרגישה תמימה יותר,מופנמת,שקטה-(אני לא יכולה להוציא אפילו הגה אחד בכיתה.בכלל לא אני מתביישת ופעם לפחות לא הייתי ככה אולי קצת אבל ממש ירד לי הביטחון)

אני מרגישה אני לא מעריכה את עצמי ,אני לא אוהבת את עצמי כמו פעם פעם שהייתי יותר קטנה אני מה זה אאהבתי את עצימי והייתי מפונקת ופירגנתי לעצמי ויש לי גם חלום מגיל קטן מאוד להיות זמרת ושחקנים ובאמת יש לי את הכישרון הכי גדוווול בשתיהם!

ותמיד פינתזתי ושמחתי והערצית את עצמי והיצתי סביב עצמי יותר הגנתי על עצמי הרגשתי ביטחון אבל עכשיו אני לא ככה והיה לי טוב ככה אני רוצה לחזור כמו פעם להעריך את עצמי יותר ולהגן על עצמי שמציקים לי או משהו אם מישהו מציק לי אני שותקת באמת ואף פעם לא הייתי ככה!,ויש עו משהו שאני מרגישה שהכי השתניתי פעם נראה לי הייתי יותר חכמה(לא בתחום הלימודי,כאילו בחיים עצמם בכללי)אני יותר הבנתי כאילו אני כל הזמן לא היתי מקובלת בכלל ואני ידעתי וידעתי לא יודעת איך לא להיות בשקט ולא להראות את זה זה קשה להסביר ואני היתי גם מרדנית קצת כזאתי אולי זה המילה שמתארת כיאלו אני אמרתי שחיים פעם אחת וגם ההורים שלי בבית והם לא עובדים המצב הכלכלי לא הכי טוב אבל אני כל הזמן הייתי לי ביקורת כלפיהם מה זה כל יום הם קמים בבוקר ועושים את אותם דברים בבית במחזוריות וזה נראה לי טיפשי כי מה אכר כך מתים אז למה צריך להיות ככה ולדאוג כול הזמןעל האוכל ולא לנצל את החיים וגם היתי מרדנית בדת אנחנו טיפה מסורתיים כאילו עושים קידוש ואני לא התנהגתי טוב בקידוש גם עכשיו אבל שהייתי קטנה יותר אני לא האמני בזה שמה צריך לעמוד ולשתות תין ושזה מה זה לא עוזר כלום וחיים פעם אחת. תמיד הבנתי כזה ואמא שלי גם תמיד אמרה שזה לא טוב להבין יותר מדי בחיים כי אז נהיים משוגעים כי יש לנו שכנה אחת בשכונה שהבינה יותר מדי ולא יודעת עכשיו היא כל הזמן צועקת והיא משוגעת אז תראה עכשיו אני מרגישה שאני כבר לא ממש ככה שנראה לי נגמר לי הכוח לכול זה אני פחות חושבת ככה וזה וגם אם למשל ילדים באים ומציקים לי כאילו אתה יודע רוצה להיות חברה שלי וואי איזה יפה בטון כזה מזלזל אז אני יודת שזה ככה אבל עכשיו פחות אני לוקחת את זה בשהם רוצים להיות חברים שלי וזה ולא טוב לי ככה אני מאוד מבולבלת כל המצב הזה מאוד פגע בי אני מרגישה שאם זה ימשך אני יהיה טיפשה או משהו כי זה מוריד לי את כל הכוח והאנרגיות אתה חושב שזה לא נורמלי שהייתי ככה מה שאני סיפרץי שאני הבנתי..?? כי אני לא יודעת אני פוחדת עכשיו איבדתי את עצמי אני רוצה לחזור להיות כמו פעם ועכשיו גם אין לי חוש הומור החיים שלי בזבל... אני לא רוצה להידרדר למעמד חברתי גרוע גם עכשיו הוא לא טוב בכלל ם אתה שואל אותי אבל כבר אין לי כוח עכשיו לספר לך את הכל שאין לי חברים וזה זה כבר בעיה אחרת שאני אולי לא חברותית ואני לא יודעת איך להתחבר.

אם הבנת מה שכתבתי בבקשה שתף אותי בדעתך ותייעץ לי ותסביר לי מה לעשות והאם זה נכון לחזור להיות כמו פעם וזה נורמלי בכלל?

ואיך להתחילך להיות אני ולא כול הזמן לחיות בפחד מה אני עושה עכשיו ואיך להיות מקובלת...

בבקשההההההההההההה עזור לי במהרה זה דחוף אני כבר משתגעעעעת מזה אני רוצה להיות עם ביטחון עצמי ואני מדברת אלייך עכשיו מכל הלבבב בגלל זה כתבתי

כול

כך הרבהה וואיייי חחחחחחח!!

אבל בבקשה תעזור לייייייייייי תודה *

:))