פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

שלום רב!הורי אף לא רצו לראות בי במקום ראשון בעיניהם מבין הילדים אלא את אחי הבכור בלבד(לימודים,הצלחות וכו), תמיד כשהייתי משיג מטרה מסויימת הם לא התלהבו ממני כמו מאחי אלא בדרך כלל היו מתעלמים בצורה אלגנטית,כעת אני נתקל במחסןמים תמידיים בשאיפות שלי למצויינות,אנני יכול לראות את עצמי נמצא במקום ראשון אף פעם(לווא דווקא אנני יכול) אלא מתחת,במידה ואני כבר הגעתי למקום ראשון (ברמה האישית כמובן) אני בכח לא ירשה לעצמי להישאר בפיסגה וזה בלתי נשלט ואין לי מושג איך להיתמודד עם זה,ברגעי האמת כשצריך לבוא ולהראות שאני הכי טוב אני נופל למטע בצורה בלתי נשלטת,איך אני מטפל בבעייה מוזרה שכזו?