פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

בשנה-שנתיים האחרונות, יש לי מעין הרגשת ריקנות לפעמים.

אין לי בעיה חברתית, או משפחתית, אלא להפך, חברים תומכים שכיף לי איתם ואני לא מרגיש בלחץ איתם, ומשפחה וכל זה,

אבל כשאני לבד, אני מרגיש ריקנות, אני עייף ביום יום, אין לי מוטיבציה, ואני לא יודע בגלל מה, פשוט יש לי בקרים (כשאני צריך לקום לבית הספר למשל) שאני פשוט מאותה דקה שקמתי, אני כועס, עייף, וטרוד, אבל כשאני עם אנשים אני לא מרגיש את זה, רק כשאני לבד.

יש גם זמנים, שכשאני ממש עייף, אני כאילו לא מרגיש בתוך בגוף, כשאני עובר כביש אני עושה זאת אוטומאתית, הגוף שלי מבחין אם לעצור או לא ולא אני,

ואז אני כאילו "נגרר" עם הגוף שלי הביתה.

מבחינת תחביבים, זה לצאת עם חברים, לראות לבד סרטי קולנוע בבית,

ולשחק משחקי מחשב.

מבחינת ביטחון עצמי, יש לי בטחון עצמי בינוני,

אני יודע שאני יכול להצליח בכל תחום, אבל בגלל שזה קשה, אז זה מרתיע אותי לפעמים,

אבל אין לי הערכה עצמית נמוכה, אני דווקא מאוד אבל מאוד אוהב את עצמי ומעריך את עצמי.

אז מה הבעיה פה,

יש משהו תקן או שזה שיעמום טיפוסי?