פורום פסיכולוגיה - מתבגרים

אני רוצה לכתוב אבל לא יודעת מאיפה להתחיל...

מבחינה לימודית, בי"ס.. המצב שלי מצוין. אני עומדת בדרישות של עצמי- ויש לי דרישות גבוהות (חלק יגידו גבוהות מידי)...

בקיצור- אני עם עצמי מסתדרת, ומרוצה מאוד.

אבל כנראה שלא כולם מסתדרים איתי,

המצב החברתי שלי נורא, כשיוצאים לא מודיעים לי (ואם כן מודיעים זה 40 דק' אחרי שכולם יצאו), שיחה של יותר מהיי ו-ביי עם "חברות" מהכיתה אין לי... ואני מנסה. מנסה ולא מצליח לי...

אחרי 6 שנים של סטיגמות בבי"ס היסודי הגעתי לעיר חדשה, וב2 שנים האחרונות התאקלמתי בסביבה, ותוך כדי מתלמידה בינונית הפכתי לתלמידה מצוינת. מצטיינת אפילו.

בשנה הראשונה כאן, גם בביה"ס הרגשתי את הפריחה הלימודית הזאת, וגם חברתית.

פתאום היה לי עם מי לדבר, היה לי עם מי להיות בהפסקות...

איכשהו בשנה השנייה, זאת שהייתה עכשיו זה השתנה. לימודית השתפרתי (והדרישות שלי מעצמי מבחינה לימודית עלו... מאוד. מתחת ל-90 לא מקובל עלי.)

ומבחינה חברתית.. התחלתי להרגיש שלא אני בחרתי את החברות שלי. ושאם אני רוצה להיות בחברתן אני צריכה לרדת על ילד X שהוא שמן ועל ילד Y שהוא קיבל 100 בשלושה מבחנים ברצף.

לא התאים לי הסידור, אז קצת נהייתי עם עצמי.

בשלב מסוים הרגשתי צורך לחברה, כמו כל בנאדם נורמלי. אז כן, היה את מי שאני אשאל אותו מה נשמע והשיחה תהיה קצת יותר ארוכה, היה לי עם מי לנסוע ליום שלם מחוץ לעיר... היה.

אבל לא היה באמת. לא הרגשתי שזה אמיתי...

מבחינתי, זה היה פשוט.. מאולץ.

אבל המשכתי עם זה ככה, הקשר לא הדוק במיוחד, עדיין אני לא יודעת מתי יוצאים אם יוצאים, והשיחות לא ארוכות במיוחד מ-היי ו-ביי.

מיומנויות חברתיות יש לי, אני לא מגעילה לאף אחד (עם כמה שזה נשמע מתנשא), ובאמת- אני משתדלת להיות הכי טובה שאני יכולה. בהכל.

וזאת הייתה הקדמה (מאוד ארוכה) לעניין עצמו...

אני מרגישה שאני בעצם כל הזמן... עם עצמי.

ולבד... מאוד לבד.

כבר שבוע אני בחופש מהלימודים ולא עשיתי יותר מלשבת מול המחשב כל היום (וכל הלילה...)

וככל שהימים עוברים אני באמת מרגישה את הבדידות הזאת.

אין לי מישהו לחלוק איתו, אני לא סומכת על אף אחד כמעט... ואם אני אנסה לדמיין מישהו שאני כן מסוגלת לדבר איתו, ואני גם יודעת שיקשיב לי.. אלה המורות שלי. כל מורה. משום מה אני מרגישה יותר מחוברת למורות מאשר אל הילדים מהכיתה...

אני לבד, אני מודעת לזה שזה לא הכי טוב בשבילי, אבל אני לא יודעת איך אני מתקנת את זה ולאיזה כיוון אני פונה.

מצטערת על ספר ההיסטוריה שכתבתי כאן,

ותודה מראש.

אנונימה.