פורום פסיכולוגיה-מתבגרים - ראש הפורום

בדידות

אנונימה.(19.7.2008, 21:33)

חן- אני כן לוקחת יוזמה, רק שלרוב מסננים אותי...

יכול להיות שאני זאת שטועה (אני לא פוסלת את האפשרות) אבל אני פשוט לא יודעת איפה, ואם כן וזה באמת ככה, מה לתקן...

מלאכית- עם שני המשפטים הראשונים שכתבת אני כ"כ מזדהה בזמן האחרון...

דברים שאני אוהבת לעשות? זאת שאלה דיי.. חסרת תשובה. אף פעם לא ידעתי מה לענות עליה, אבל אני אעשה לגבי מה שמתרחש בפועל... כשיש בי"ס אני לומדת ובמחשב ובשנה האחרונה היה לי קורס של מפגשים שבועיים (משהו של לימודים...) שכבר העסיק אותי יום אחד בשבוע, ושנה הבאה אני ממשיכה במסגרת הקורס הזה...

עבודה? מבחינה חוקית לא יכולים להעסיק אותי כי אני עוד לא בת 14...

בייביסיטר או הוצאת כלבים לטיול בעיר שלי לא מקובלים במיוחד....

ואני בקשר מאוד טוב עם המורות שלי, קצת קשה היה לי השנה לפנות אליהן במשהו אז לא במיוחד דיברתי אבל אני יודעת שכשאני אצטרך ולא תהיה לי ברירה אני אפנה אליהן...

ננ- אני בת 14 אוטוטו, אני לא פוסלת את האפשרות שאני עושה את הצעד השגוי- אבל אני לא מוצאת מהו הצעד הזה...

וד"א כשבדקתי עם אחת ה"חברות" למה לא מזמינים אותי לצאת איתם הנימוק היה "כי את מקבלת ציונים טובים ומשוויצה בזה" בזמן שבפועל אחרי כל מבחן אותה ילדה באה לבדוק מה הציון שלי.

יש סיכוי שזה מקנאה ההתנהגות הזאת?

--

שמתי לב שבאותו זמן אני מסוגלת להפגין כ"כ הרבה שמחה שחלק ממנה אמיתי, זאת אומרת שמחה שאינה מזוייפת אבל.. באותו זמן אני גם מרגישה את הבדידות הזו.

זה יעבור, נכון?

הודעה בפורוםבדידותאנונימה. ‏19.7.08
הודעה בפורוםבדידותחן ‏19.7.08
הודעה בפורוםבדידותחן ‏19.7.08
הודעה בפורוםבדידותמלאכית ‏19.7.08
הודעה בפורוםבדידותננ ‏19.7.08
הודעה בפורוםבדידותאנונימה. ‏19.7.08
הודעה בפורוםבדידותמלאכית ‏20.7.08
הודעה בפורוםבדידותענת בן-דוד ‏22.7.08
הודעה בפורוםבדידותאנונימה ‏23.7.08
הודעה בפורוםבדידותמיכל ‏23.7.08