פורום פסיכולוגיה - הורים למתבגרים

בס"ד

שלום רב .

אני אישה בת 41 נשואה בעלי בן 48 ואנחנו הורים ל 2 ילדים הבכור בן 18.5 והקטנה בת 15 . שנינו עובדים מאז ומתמיד בעלי עצמאי ואני שכירה במשרת ניהול.

אנחנו נמצאים בצרה גדולה עם הבן בשלוש השנים האחרונות (מהיותו בן 15.5 )

הילד גדל לכאורה כילד רגיל לכל דבר ואפילו היה עצמאי ואחראי עד גיל 15.5 היה כדורגלן מצטיין מגיל צעיר ,תלמיד בינוני רגיל , פעיל חברתית ואף שמר על אחותו ודאג להוציא אותה מהגן וכו'.

ניתן לציין כי מאז היותו קטן לא היה ממושמע ואנחנו כנראה מחוסר זמן ,חוסר סבלנות וחוסר ידע בחינוך לא חינכנו אותו כמו שצריך ועל מנת לקבל שקט תעשייתי הבלגנו הרבה. (אחותו ההפך הגמור ממנו מאוד ממושמעת ובעלת גבולות )

בגיל בר מצווה הוא התקרב לדת ומקפיד עד היום על הנחת תפילין מידי יום , ברכות השחר ,אכילת מזון כשר והפרדת מוחלטת בין בשר לחלב.

בכל אופן כפי שציינתי עד היותו בגיל 15.5 היה הבן ילד רגיל (מלבד כפי שצוין קצת בעיות משמעת)

בגיל זה יכול להיות שבעקבות לקיחת כדורי ראוקטן (תרופה נגד פצעי בגרות) חל שינוי קיצוני בחייו.

הוא יצא מהמסלול לגמרי והפסיק להתמודד עם החיים . חש תחושות כשלון וחוסר בטחון מול החברה הרגילה ויש לו דימוי עצמי נמוך מאוד.

מבחינה מנטאלית רגשית הוא בעצם הפסיק לגדול ונשאר ילד בלי רצון להתמודד עם החיים .

נשר מהלימודים (סיים בקושי כיתה י' , וכיתה י'א עשה בתיכון אקסטרני ולא הלך כמעט בכלל כל השנה בכיתה יב' לא הלך בכלל)

בעל יכולות קוגניטיביות גבוהות ביותר ואם יהיה לו רצון לעשות משהו עם עצמו יוכל לעשות הכל (שכלית הוא מאוד בוגר)

בעצם לא מכיר בבעיה שיש לו ולא עושה כלום עם עצמו ישן ביום מבלה בלילה עם חברים לא טובים ונגרר.לעיתים מקבל התקפי כעס אם לא מרצים אותו ומסרבים לבקשות שלו .

שומר על אחותו בקנאות רבה מידי ודואג עם מי היא יוצאת והיכן מבלה. מבלה עם החברים שלו בין היתר בעישון נרגילה טוען שרק טבק ומכחיש כל קשר לסמים.

בשמונה החודשים האחרונים פיתח בעיה שמלווה בריבוי ליחות שלעיתים גורמים לו להקאות וחוסר תאבון (אוכל מעט ממה שהיה רגיל) ניסיתי לשכנע אותו לעשות בדיקות כלליות אבל הוא לא מוכן .

.היה אמור להתגייס באוגוסט והוא לא היה מעוניין להתגייס בכלל .היה לחוץ מאוד מהעניין של הצבא המתקרב ובא והתחנן מאיתנו שנעזור לו לצאת מהצבא.

אנחנו חשבנו דווקא שהמסגרת הצבאית תוכל לסדר לו את הראש ולהחזיר אותו לתלם פחות או יותר. הוא פשוט פחד להתמודד מחוץ לבית.

בכל אופן הגיע רגע הגיוס ועל מנת שלא יבואו משטרה צבאית לחפש אותו בבית החליט שהוא מתייצב בלשכת הגיוס ואומר להם שהוא לא מעונין להתגייס ושרוצה לראות קב"ן.

אנחנו היינו בטוחים שהצבא בודק היטב לפני שהוא מחליט לשחרר ועושה אבחונים מדוקדקים. הילד הגיע ללשכת הגיוס התחיל שרשרת חיול והגיע לקב"ן עפ"י בקשתו.

הקב"ן דיבר באותו יום גם איתי וגם עם בעלי ושנינו אמרנו את דעתנו שאנו מעוניינים שהוא יתגייס ויתבגר היות והוא מפונק ועצלן ויוצא עם חברים לא טובים ושהצבא רק יכניס אותו למסגרת ולפרופורציות והמסגרת תעשה לו טוב בסופו של דבר.

להפתעתנו המוחלטת הצבא שחרר אותו אחרי יום בפטור בסעיף 21 .כאשר הוא קיבל את הבשורה הזו גם הוא בעצמו נבהל ממה שעשה ונכנס להלם .

הוא טוען שאמר להם שהוא כן רוצה להתגייס אבל לא עכשיו אלא בעוד מספר חודשים כאשר ירגיש טוב ושהכוונה הייתה רק לקבל דחייה ולא פטור.

בכל אופן כנראה שהקלות הבלתי נסבלת הזו של הצבא לשחרר אותו גרמה לו להלם והכניסה אותו אפילו לדיכאון היות שהבין מספר דברים:

שהרס לעצמו את החיים ,שאין לו כרגע מטרה למאבק הצבא ויתר עליו בקלות ושאין לו כרגע מה לעשות עם עצמו.

בנוסף כשהבין שאנו כועסים על המהלך ונכנס לסוג של דיכאון היה עצוב ואמר שנמאס לו מהכל ורוצה למות.

יש לציין כי הוא מאוד מניפולטיבי ויש לציין כי גם אנו מבולבלים ממנו ולא תמיד מצליחים לקרוא אותו נכון.

כרגע הוא הסכים לקבל עזרה פסיכולוגית ואנו נמצאים בטיפול (כבר 4 פגישות) לדעתי הוא מסכים ללכת לטיפול רק כדי להרויח זמן ולהמשיך לא לעשות כלום בבית ולהיות פרזיט

וכדי לקבל מידי פעם את הרכב .מאז שקיבל פטור המצב החמיר הוא ישן כל היום ובלילה יוצא עם חברים. כל הזמן טען שאם לא יתגייס יתחיל לעבוד בצורה רצינית ועכשיו טוען שהוא לאט לאט יחפש עבודה אבל בעצם לא עושה כלום עם עצמו . אין לנו מושג אם הוא באמת בצרה רצינית או שרק מהתל בנו ומנסה להרויח זמן. לדעתי גם הפסיכולוג שעושה איתו הסכמים נופל בפח שלו. הוא לא אמין בכלל מבטיח דברים ולא מקיים . אין לנו מושג האם צריך להמשיך בטיפול שיכול להיות שקצת גורם לו לאי נוחות אבל רק לאותה שעה אח"כ חוזר לסורו .

אנחנו משפחה מכובדת וקשה לנו מאוד עם כל המצב הזה שהבן שלנו כלומניק ולא מתכוון לשנות את זה .בעלי כבר על הקצה שניה לפני לזרוק אותו מהבית וזה משהו שאני לא רוצה שיקרה כי בכל זאת הוא יכול להדרדר יותר כי הבית זה כל מה שיש לו .הצעתי לו להתנדב לשרות לאומי אבל הוא כרגע לא נראה בנוי לכלום. איך יוצאים מהפלונטר הזה ?