פורום יעוץ להורים - גישת אדלר

היי עדינה,

מותר ואף רצוי לקטר כאן....זו אחת הסיבות לפורום לא? (-:

השתמשת בביטויים כמו: "מפחדת ממנה", "בגידה", "לתבוע את זכותך", "מנהלת את העולם" ועוד.... אנחנו מדברים על ילדונת בת פחות משנתיים......נראה שכך את מרגישה ומטבע הדברים זו התחושה שהיא מקבלת אך לא כל כך יודעת מה לעשות איתה (עם התחושה).

אני חושבת שהצבת גבולות תקל עליה (גם אם היא "תילחם") ותאפשר לה להיות ילדה ולך ההורה הבוגר.

ישנם דברים בהם נראה לי כדאי שתכבדי את רצונותיה למשל כשהיא רוצה להיות לבד. העלבות זו בחירה. תזכרי שזה לא נגדך אלא בעדה.

לגבי ההשכבה חשוב לדעתי להציב גבול.

אם את מרגישה שאת יכולה לעשות שינוי (זה לא קל) אז:

• תוציאי בבקשה את המזרון מחדרה (הוא ישמש אותך בהמשך כשתבואנה חברות שלה לישון אצלה...(-:
• תחליטו על טקס קבוע של השכבה: שעה, דרך ואופן ותעשו את זה (גם אם כל ערב היא תבקש אותו סיפור וכו'...זה מאפשר רגיעה ובטחון).
• המילים: "לא מסוגלת", "מפחדת ממנה" ועוד נזרקות לפח. את האמא הבוגרת ובאחריותך לגדל ולחנך אותה.
• בשעה בה היא עירנית ורגועה תגידי לה שהחלטת לעשות שינוי (במילים שלך כמובן) ושמהערב היא הולכת לישון לבד.
• לאחר טקס ההשכבה את יוצאת מהחדר ולא נכנסת ובודאי לא ישנה לידה.
• סביר להניח שהיא תבכה. תכנסי אליה מידי פעם (לעיתים קרובות), תחבקי, תנשקי, תשכיבי, תכסי ותצאי מהחדר. בלי לדבר איתה.
• תתפני לעיסוקייך, תני לעצמך ח"ח (חיזוק חיובי) ותגידי לעצמך כמה את חזקה, בוגרת ועוזרת לה.

אשמח אם תשתפי אותנו כאן (מותר להגיד כאן הכל. גם שנעלבים מהקטנים האלה...),

בהצלחה,

שבת שלום,

אפרת