פורום יעוץ להורים - גישת אדלר

היי מרב,

אני מודה לך שענית באריכות זה עזר לי יותר להבין.

ילדים, פעמים רבות, ממלאים תפקיד באופן לא מודע. למשל: "הילד הטוב", "הדברן", "המפונק", "הבכיין", "הביישן", "התלמיד הטוב" ועוד, ואנחנו באופן לא מודע "מנציחים" את ההתנהגות שהופכת בהמשך לדפוס.

כדי שתוכלי לעזור לביתך "לצאת" מהתפקיד בו היא נמצאת אני מציעה מס' דברים:

• בגן השעשועים תשבי כצופה מהצד. אל תדרבני אותה ואל תשאלי אותה אם נהנתה. תני לה להתנסות ולנסות מה שנכון ומתאים לה ורק תביטי. מידי פעם את יכולה לגשת לחבק וזהו. כך היא תרגיש שאת איתה - מעורבת אך לא מתערבת.
• כשהיא מדברת חלש הייתי מציעה שתנסי לשמוע את דבריה. אם אינך מצליחה, תתקרבי את אליה בלי לדבר על זה.
• תאפשרי לה להזמין חברים שלה לביתכם ותני לה לנהל את העיניינים כראות עיניה.
• לגבי השיתוף ממה שעובר עליה במשך היום. הצורך שלה הוא נורמלי לחלוטין ואני מצרפת קישור למאמר שכתבתי בנושא ומקווה שיעזור: http://www.shitufim.co.il/article.asp?job=10
• תקדישי לה זמן לבד ובו תעשו דברים שהיא רוצה ובוחרת בקצב ועפ"י היכולת שלה. תני לה מס' אפשרויות (שמבחינתך ישימות באותו הזמן) ותהיו יחד.
• תנסי להימנע ככל האפשר מהשוואות כיוון שמטבעינו כבני אדם אנו נוטים להשוות למישהו שהוא טוב/מצליח/חכם/מוכשר יותר מאיתנו או ממי שאנחנו משווים אליו ולכן ידינו יוצאת על התחתונה ויוצרת תיסכול ואכזבה.

מקווה שעזרתי,

אם תהיינה לך שאלות נוספות - אני כאן.

בהצלחה,

אפרת