פורום יעוץ להורים - גישת אדלר

ציפי, שלום רב,

...אם זה לא היה מסוכן כ"כ, זה אכן היה יכול להיות מצחיק...

אני מודה לך על תוספת האינפורמציה לגבי מקצועו של האבא. זה בהחלט יכול לשנות את פני הדברים. ישנה אפשרות שבתך אכן מושפעת ומזדהה עם התחום שבו עוסק בעלך, והיא מרגישה צורך לבדוק, לחקור ולהתנסות ב'אש' על צורותיה השונות.

אני מוקיר רבות את גילוי הלב שלך, לגבי הקשר בין התחום בו את עוסקת ובין רגשותייך לגבי המעשה שנעשה. אני רוצה להמליץ לך, כפי שאני אומר לכל היועצות ב'קול להורה' וכפי שאני אומר לכל הגננות בגנ"י שמקבלות ייעוץ ממני - "בבית - מותר לכן להיות הסנדלר שהולך יחף", וזה תופס גם לגבייך !

איך אפשר שלא ? הרי רמת ההזדהות והמעורבות הרגשית שלך עם בתך, בודאי שונה מרמת האמפטיה שמצופה ממך לבטא כלפי כל לקוחותייך.

הרצון שלך לגונן על בתך ולעטוף אותה ב'חומת הגנה' הינו מובן ואימהי, אך את בודאי גם מבינה, כי תחושות אלו, המלווים במעשים אינם מקדמים את בתך לכיוון של עצמאות ויותר מכך, בולמים אותה מהאפשרות להתנסות, להפיק לקחים ובעיקר לפתח מע' רסנים ובלמים משל עצמה.
בגיל של בתך, ניתן בהחלט לקיים איתה שיחה 'בוגרת' שבה אתן יוצרות הסכם / הסכמים בינכן, המגדירים את גבולות המציאות של המשפחה ומתייחסים לכל השאלות שהעלית, מתוך רצון לקיים 'דיאלוג לקראת הסכמה':
אפשר להגדיר להיכן מותר ללכת לבד, ולהיכן חובה ללכת עם חברים, לאן אפשר לצאת עם חברות, ולאן אי אפשר לצאת ? מהן שעות היציאה ? מתי חוזרים הביתה ?
לשאלתך האחרונה, וכדי שיתפתחו בינכן יחסים שיתופיים, של דיאלוג משותף, בהחלט מומלץ למצוא זמן אחד לפחות, במהלך השבוע, שבו רק שתיכן יוצאות לבלות יחד, על פי הסכמה בינכן. יצירת תקשורת של 'שיתוף'-'התייעצות'-ובקשת עזרה - כשאת מוזמנת להוות מודל - לשתף אותה בחוויותייך היומיומיות, להתייעץ איתה (ותתפלאי אילו רעיונות מופלאים היא יכולה להעלות), ואפילו לבקש ממנה עזרה והתחשבות ---> יכולה להוות בסיס 'קריטי' ליחסים בינכן כשהיא תגיעה לגיל ההתבגרות.

ככל שתבני יחסים שיתופיים בינכן, כך עולה הסיכוי שתהיה בה מוטיבציה לשתף אותך בחוויות ובמעשים שיקרו כאשר היא תכנס לגיל, שבו החוויה הרגשית יכולה להיות מטלטלת, לא פחות. בגיל זה חשוב שבתך תראה בך כמקור לתמיכה רגשית וזמינה לסייע לה להתמודד עם הקשיים האופייניים לגיל זה.

את מוזמנת לשתף אותנו בהמשך.