פורום דולה - תומכת לידה

הי מיקה

איזו דרך עשית כל השנתיים האלה וואוו, לא פלא שאת עצובה וחוששת

ליויתי בשנה האחרונה חברה שסיפורה דומה בתקופה שהיא מתארת כקשה בחייה, היה הרבה בכי והרבה עיבוד של ההריון והלידה הראשונים, הרבה דמיון מודרך ושיחות ואגב, לפני שלושה שבועות היא ילדה בשבוע 40

אם להיות הוגנת, אין לי פה אבקת קסמים. את נמצאת שוב באמצע הריון ועם כל מה שעברת עדיין חשוב גם לך וגם לעוברך הריון עם סיכויי הצלחה טובים ואוירה טובה כמה שאפשר.

אני מתייחסת בתשובתי לשני נושאים שהם נפרדים ובו בזמן קשורים מאד. לגבי הפן הפיזי, אין מספיק מידע לגבי גילך, מצב בריאותך והרגלי החיים שלך, הפרדות שליה, הגורמים וההשלכות זה נושא שדורש מעקב רפואי צמוד וכן הנחיות של רופא לגבי התנהלותך.

לגבי הניתוח הקיסרי, מותר לך להתייעץ עם עוד רופאים, כמותך, גם לי ידוע כי הנטייה לפני שעברו שנתיים להמליץ על קיסרי.

הפן הנפשי, הו, הו, זה מקום שבו את יכולה לעזור לעצמך והסביבה שלך יכולה לעזור לך בו, ויפה שעה אחת קודם. יש אנשי מקצוע שמתמחים בנושא של טראומה בהריון ולידה וביכולתם לעזור לך אם תשתפי אותם, לעבד את חוויות העבר ולהתמודד עם חווית ההווה. יעזרו לך ולבני משפחתך. רק תחליטי שאת הולכת על זה ומקלה על עצמך.

אם תכתבי מהיכן את בארץ אולי אפשר יהיה לתת לך פרטי התקשרות עם מישהי מהתחום שתעזור לך להרגע ולהחזיר את החיוך אל פניך עוד לפני הלידה.

קודם כל תנשמי, כי כשאנחנו במתח זה הדבר הראשון שאנחנו שוכחות

חגית ראמי

דולה תומכת לידה ולאחר לידה ומדריכת הכנה ללידה והורות ראשונית