פורומים חדשים
כלים שימושיים
שבוע 40+3 - לחוצה!!
חגיתי (14.6.2011, 17:48)הי ליבי
אחת שתיים שלוש.... עמודו!!!
הלו... מה קורה?
רק לפני כמה ימים היית הריונית מאושרת לקראת לידה....
כבר אנחנו בניתוחים קיסריים עתידיים???
לידיעתך ולהרגעתך 65% מהריונות ללידה ראשונה מסתיימים בשבוע 42
מרגיע הא? לדעת שאת בתחום הנורמה....
ליבי מתוקה, בואי נעצור רגע את הקרוסלה שעלית עליה, ננשום עמוק, אני מתכוונת לזה... תיישרי את הגב, קחי כתפיים קצת אחורה... קחי נשימה טובה והוציאי את האויר לאט...ועכשיו עוד נשימה... אם צריך תרימי את הידיים למעלה שיפתח לך קצת מקום לנשום, ושוב להוציא את האויר לאט החוצה. ויחד עם האויר שיוצא, תרגישי שאת משחררת קצת מהמתח ...
ככה עם כל נשיפה תשחררי את המתח והכיווץ שמביאים משפטים כמו ... "אני נורא מפחדת" "בן אדם לחוץ" "מתחילה להשתגע".... ונחליט שאת לא משתמשת בהם יותר ואת מפנה מקום למשפטים אחרים
משפטים של אשה אמיתית שעומדת ללדת ולוקחת את זה למקום של התמודדות, של אתגר, של נחישות לעשות זאת כמו גדולה. משפטים של אשה שרוצה להפוך לאמא מאד בקרוב, משפטים של אמא שמזמינה את העובר שלה לוותר על החיים העובריים הנהדרים והבטוחים והנעימים ברחם ולצאת למסע לא קל בכלל שבסופו תיפגשו.
כדי להזמין את העובר/ית שלך למפגש המרגש הזה את צריכה להתחיל לחשוב כמו אמא ואמא... כמו שכולנו יודעים :-) יכולה הכל! ולא מפחדת מכלום כשמדובר בגוזל שלה!
את מוזמנת לכתוב לעצמך 10 משפטים חיוביים כאלו שמתחילים ב: אני....
צירים מקדמי לידה דומים לאלו שאת חווה אך הולכים ומתגברים גם בעוצמה וגם בתדירות שבה הם מופיעים. והם גם אלו שגורמים עם ההתכווצויות של הרחם לצוואר להמחק ולהפתח לאט לאט עד לפתיחה מלאה. בלידה ראשונה התהליך מאד ממושך ולוקח 8-48 שעות וזה נורמלי. יש נשים שלא מרגישות כמעט את ההתחלה ויש נשים שמהרגע שזה מתחיל מרגישות ומתמודדות לאורך כל הזמן באופן שאתאר בהמשך.
כאב בתהליך הלידה- הצירים, הלידה, ההחלמה... כן... זה כרוך בכאב. אבל פעם ראשונה בחיים זה כאב שמבשר דברים טובים, מבשר שההריון מסתיים, מבשר שהגוף מכין את עצמו להוציא מתוכו את היצור המדהים הזה שגידלת בקירבך, מבשר שהתינוקי שלך מוכן לצאת לדרך וצריך את עזרתך, בגוף ובנפש, שתהיי מוכנה למאמץ הכרוך בכך ותביני שלידה נרתיקית, טבעית היא הדרך הנכונה גם לאם וגם לעובר. לא סתם נבראנו כך.
התמודדות עם הכאב - ככל שתתאזרי בסבלנות, תנסי להגיע לשחרור לקבל את הכאבים בתודה ובברכה, לזכור שזה מקדם מטרה נהדרת כך תיטיבי להתמודד עם הצירים כאשר יגיעו בכוחות עצמך, בדרך שמתאימה לך: במישהו מרגיע לצידך, במוסיקה נעימה, שתיה, ריקוד שמניע את האגן, ישיבה ותנועה על כדור פיזיו, רגיעה ממושכת במקלחת, נשימות טובות ומרגיעות, דמיון מודרך, בלי טלפונים והתערבות של כל המשפחה כל הזמן...
לקראת הפגישה עם תינוקך - ואחר כך הגעה לבית יולדות בצורה רגועה אחרי שתכננת איך את רוצה שזה יתנהל, תשאלי מה נותנים לך ובשביל מה, תתרכזי בעצמך ובתינוקך, תדאגי שהאורות יהיו עמומים ושתהיה בחדר הלידה שקט ואנרגיה טובה ומישהו שמלוה אותך שאת מאד סומכת עליו בין אם זה בן הזוג או כל אחד אחר שבחרת לך, כדי שגם את וגם העובר תתמלאו בהורמון האהבה שנקרא אוקסיטוצין שבעצמו מקדם את הלידה, מפחית כאב וגורם להתאהבות של האמא, האבא והתינוק.
זירוז -במידה ולידה מתקדמת לאט מאד או נתקעת יכול לעיתים לעזור, מצד שני משתמשים בו בקלות בלתי נסבלת כי גם ליולדות וגם למיילדות יש נטייה לפתח תלות במערכת הבריאות המערבית הלא סבלנית ולא להיות בטוחות שהן יכולות לעשות זאת לאט לאט בקצב שלהן.
הבלון הינו רק אחת ממספר שיטות להשראת לידה (שקוראים לה בסלנג זירוז) כאשר רוצים לגרום ללידה שלא מתחילה להתחיל. זה אולי לא נעים (הרגשה אישית) אבל דוקא פחות התערבותי מתרופות מזרזות. ולא לכל אחת מציעים זאת.
ניתוח קיסרי -הוא ניתוח פתיחת בטן לכל דבר. הוא נפלא כשאין ברירה, כשמדובר בשאלת חיים או מוות ומיותר בכל מקרה אחר וגם ההחלמה ממנו אינה דבר פשוט, חשוב לזכור שזה לא מתחיל ונגמר רק בצלקת שרואים כלפי חוץ. יש נשים שיולדות לידה נרתיקית לאחר שילדו בניתוח קיסרי ויש כאלו שלא, כל אשה וההסטוריה המיילדותית שלה.
אני מקוה בשבילך שעברת איזו הכנה לקראת הלידה ואת לא ניזונה רק מ"אמרו לי" "שמעתי" "אחותי/שכנה שלי/אשתו של..." כי זה באמת מבלבל ומוסיף מתח מיותר. המנעי מהקשבה לכל אחת שיש לה צורך לספר לך את סיפורה.
לך מחכה הסיפור המיוחד שלך. ואם את לא חשה מספיק בטוחה ומוגנת אולי תמצאי לך דולה שתלווה אותך ותחזק את בטחונך בעצמך.
אני מאחלת לך לידה טובה במועדה
בריאות, סבלנות ואהבה רבה
ואם את צריכה התייעצות פרטית את מוזמנת hagit.reemy@gmail.com
ושיהיה במזל טוב
חגית ראמי -דולה
תומכת הריון, לידה ולאחר לידה