הוספת הודעההוספת תגובה פורום יחסי הורים-מתבגרים - ראש הפורום

עצה דחופה בבקשה

ד"ר ליאת יכניץ(22.1.2009, 13:50)

ענת ,שלום

ממכתבך עולה שאת היום מצויה במצב נפשי מאוד לא פשוט - את מרגישה נבגדת ע"י ילדה שהיא בשר מבשרך, את מאשימה את עצמך ומסבירה את התנהגותה בטעויות שלך, את מנסה דרכים שונות להחזיר אותה וחשה חסרת אונים.

אני לא יכולה להגיד מה בדיוק גרם לה לעבור לגור עם אביה, יתכן שמדובר בצירוף של גורמים רבים. אך מעבר לפגיעה, חשוב שנסי לראות בה אדם "כמעט" מבוגר, עם רצונות ושאיפות שלה. היא קיבלה החלטה לגור כעת עם אביה. החלטה זו פוגעת בדימוי העצמי שלך כאם, בתפיסת הקשר שלך איתה, אבל יתכן והיא מרגישה טוב יותר בביתו של האב, לפחות נכון לעכשיו.

אני רוצה לחזק אותך בהמשך שמירה על קשר איתה. דברי איתה על התחושות שלך, על כך שהיא חסרה לך, על אהבתך כלפיה. תנסי לא לעורר תחושות אשמה - זה לא יחזיר אותה, וגם אם כן - לא ממקום של שלמות עם ההחלטה. תנסי להפוך את הפעמים בהן היא מגיעה הביתה לזמן איכות המשותף לכן, תשדרי לה שאת מכבדת את ההחלטה שלה גם אם היא קשה לך.

אני לא יודעת מה טיב היחסים שלך עם בעלך לשעבר, אבל במידה וניתן לקיים שם דיאלוג כלשהו, הייתי ממליצה להיפגש איתו ולנסות להגיע להסכם של לא לערב את הילדה במערכת היחסים הסבוכה שביניכם.

את מרגישה שאת מוכנה להקריב את עצמך למען חזרתה הביתה, את נאבקת. הדבר מאוד מובן - את אימא שמרגישה שהיא מאבדת את הילדה שלה. אך להיות אימא - זה לא רק לגור תחת קורת גג אחת, זה קשר של אמון, אהבה ונתינה. ואם ניתן היום ליצור או לשמור על קשר זה כשהיא גרה עם אביה, לי זה נראה כעדיף על מצב בו היא חוזרת הביתה מתוך תחושה של תסכול, אשמה או כפיה.

את תזדקקי להרבה כוח וסבלנות, תקבלי כל עזרה ותמיכה שאת יכולה לקבל מחברים ובני משפחה. אך בעיקר - רצוי להתמקד בשלב זה לא בחזרתה הביתה אלא בשיקום הקשר איתה.

אני מאחלת לך הצלחה במשימה לא פשוטה זו.

בברכה,
ד"ר ליאת יכניץ