פורום יחסי הורים-מתבגרים

שלום מעיין וצביקה,

ראשית אני רוצה לחזק את שניכם על המעורבות, המחוייבות לרווחתם של כל בני המשפחה והמוכנות לעבודה קשה לשם כך.

המצב אותו אתם המתארים, ה"התמרדות" של הבן הבכור אינו חריג. התנהגות מסוג זה מאפיינת מתבגרים רבים, וכמובן שהיא מקבלת היבט נוסף נוכח העובדה שנכנס למשפחה חבר חדש - בן זוגה של האם. התנהגות שאתם מתארים יכולה לנבוע הן מגיל ההתבגרות, והן מקושי לקבל את צביקה. ממה שאני שומעת ממך, צביקה, אתה אדם סמכותי, מציב גבולות ברורים, תומך במעיין ומעורב בחיי הילדים. תכונות והתנהגויות אלה הן חיוביות ונחוצות מאוד בחיי המשפחה, אבל מבחינתו של נער בן 16 הן יכולות לקבל משמעות קצת שונה. אתה נכנס לטריטוריה "שלו", הוא היה הבכור, הוא היה "הגבר" במשפחה. האם יתכן שהוא מאויים ממך, שהוא חווה את ההתנהלות שלך כסוג של תחרות? זו כמובן רק אפשרות אחת. אין לי מספיק ידע והיכרות עם המשפחה שלכם ע"מ שאוכל להגיד שזה המצב. יתכן שכניסתך למשפחה "הרסה" את הפנטזיה שלו על כך שהוריו יחזרו להיות יחד (אם היתה פנטזיה מסוג זה). יכול להיות שהוא מרגיש סוג של "בגידה" באביו כאשר הוא מקבל את סמכותך. ז"א, יכול להיות מגוון רחב של סיבות להתנהגותו. בגלל שהמצב באמת מורכב, הייתי ממליצה לכם לפנות לייעוץ משפחתי.