פורום יחסי הורים-מתבגרים

שלום ד"ר חסון,

אני זקוקה לעזרה דחוף..

אני בת 18 כשהייתי בכיתה ח התאהבתי זו הייתה האהבה הראשונה שלי..התחלנו לדבר ולהתקרב זה לזה יותר ..ואחרי כמה חודשים הוא אמר לי שהוא אוהב אותי וביקש ממני חברות... נהיינו חברים היה לנו ממש כיף ביחד ..אחרי שנתיים וחצי הוא נהיה מרוחק לא מדבר איתי כמו פעם ורבנו הרבה באותה תקופה בגלל שהוא כך מרוחק ולא כל כך אכפת לו .. ואז נפרדנו..זה היה מאוד קשה נפרדנו כ 4 חודשים בערך וניסיתי לשכוח אותו אבל לא יודעת הרגשות שלי לא נתנו להפסיק לחשוב עליו.. והוא חזר לדבר איתי להגיד שהוא אוהב אותי וזה ואחרי זמן מה חזרנו... ועוד שנה וחצי של חברות ואהבה עד שנפרדתי ממנו בגלל השמועות שהוא מדבר עם בנות אחרות ובגלל סיבות ולחצים שונים.. נפרדנו ואז אחרי הפרידה הזאת אמרתי לעצמי שאני צריכה לשכוח אותו.. עברה חצי שנה שכל הזמן הוא ניסה לדבר איתי ולחזור אבל לא אפשרתי לו לדבר.. והרגשתי שאני כן מצליחה להוציא אותו מהראש ומהלב שלי אבל מרוב התעקשויותיו לחזור אליי ומרוב שהוא אמר שהוא אוהב אותי וזקוק לי חזרנו לדבר .. זה היה לפני כמה חודשים.. וזה נמשך עד עכשיו.. אבל לא נוח לי כי אני מרגישה שהוא כן אוהב אותי אבל באותו זמן כשהוא מרגיש שאני אוהבת אותו רק אותו וכשהוא מרגיש שאני נקשרת אליו יותר ויותר אני מרגישה שהוא נהיה יותר פחות אכפת לו. לא יודעת למה אבל אני מרגישה שזה הטבע שלו שלמרות שהוא אוהב אותי הוא מעדיף לא להיות בקשר יציב .
אני רוצה לשכוח אותו אבל אינני מוצאת את הדרך כי כל פעם שאני מצליחה לעבור את השלב הראשון ולהתרגל בלעדיו הוא מופיע ולא מאפשר לי להמשיך ולשכוח אותו !
מה לעשות ? אני צריכה עזרה דחוף אני כבר 4 שנים בבלגן הזה!