עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
נדודי שינה - דיכאון?
אמא נודדת שינה (7.8.2011, 7:55)שלום, אני בת 28, ילדתי את בני בכורי לפני 5 חודשים. מיד לאחר הלידה אפילו בלידה עצמה, לא רציתי לגעת בראש שלו. (האחות אמרה לי שזה מעודד ואני צרחתי שאני לא רוצה לגעת) ואז לאחר הלידה ניסיתי להניק אותו והכל הסתדר, רק שלא היה לי הרבה חלב. כאשר יצאתי מהבית חולים הרגשתי זוועה, כאילו הילד לקח לי את החופש, וכעסתי עליו, והיו לי לגבי זה רגשות אשם, ולא ידעתי איך לצאת מזה. כל היום וכל יום בכיתי בכי היסטרי. ולאחר כחודש התחלתי לסבול מנדודי שינה. כלומר נרדמתי, והתעוררתי ב 2 לפנות בוקר ובכיתי בכי היסטרי. ביום לא יכולתי לחטוף תנומה כי תמיד היה נדמה לי שעכשיו הוא יתעורר ואז אני יתעצבן יותר. היה נדמה לי שאני מעבירה לילד את הדיכאון שלי. הרופא המליץ לי לוסטרל. התחלתי ליטול, ובאותו לילה חשתי שבא לי להתאבד. חייבת לציין שהייתי כל יום וכל היום עם אמא שלי כי פחדתי לפגוע בילד. (לא להרוג, אלא לנענע יותר מדיי בגלל העצבים, לצרוח עליו מה הוא רוצה ממני, ולא להיענות לבכי שלו). בקיצור הפסקתי עם לוסטרל, והחלטתי שאני לא מניקה יותר (החלטה קשה, אבל הלוחשת לתינוקות עזרה לי בהחלטה) ואז ממש פלא!!! הדיכאון פסק כמו בהנפת מקל קסם! רק דבר אחד נשאר. נדודי שינה החריפו מאוד. לא יכולה להרדם לא ביום, ולא בלילה. כלומר פעם ב 9 הלכתי לישון ונרדמתי, אבל התעוררתי כל הזמן ב 1 או ב 2 לפנות בוקר. ועכשיו קשה לי להרדם בערב. אוףףףף נמעס לי, אני מתה לישון ולא נרדמת. ואני לא רוצה לשבת על כדורים, אני מפחדת מהם. מה לעשות???