פורום דיכאון אחרי לידה

היי, שלמה אמר פעם, מרבה דעת - מרבה מכאוב. תקראי פחות, תהיני יותר, תראי סרטים יפים, לכו לבלות בים, ובקיצור כל מה שעד היום עשית. תני לגורל לעשות את שלו. לשנות כבר לא תוכלי, והילד שלך נלחם בשביל לצאת כבר ולראות אותך מאושרת. להרגיש את עצמו בבטחה בחיקך... תראי, זה יהיה "ה" ילד. ויהיה לו יחס מיוחד. אמא שלי ילדה בגיל 40 את ילדה הרביעי. והיא לא הלכה לטיפת חלב כי ידעה מה יגידו הרופאים. היא רצתה את הילד לא משנה מה. כי הוא שלה והיא מקבלת אותו כפי שהוא. ובשבוע 40 היא ילדה בן בריא שהיום בן 14. היא כל כך אוהבת אותו אהבה מיוחדת, לא זו שנתנה לנו, אלא אחרת קצת. היא מוותרת לו ולא נוקשה איתו כמו שהייתה איתי (הבת הבחורה) לא שאני מקנה, פשוט הגיל עושה את התרגילים שלו. ואני ממליצה לך לקבל את זה, כי אין דרך אחרת. אז אם אין דרך אחרת, למה לחיות בסבל ולפחד? תיהני!!!! אני מאושרת בשבילך!!!