פורום דיכאון אחרי לידה

שלום,

אני ארבעה חודשים וחצי אחרי לידת בני הבכור. אני חווה מאז רגשות מוזרים ביותר כלפיו. ככל שעובר הזמן אני סבורה כי בני אינו אוהב אותי וממש דוחה אותי.

זה נשמע מגוחך, אבל על ידיו של בעלי הוא נינוח ומאושר ועל ידיי הוא בוכה ומתנהג באי שקט בולט. כשהוא רואה את אביו הוא צוהל לקראתו וכשרואה אותי התגובות אדישות. אציין כי אני אם חמה ואוהבת, הקטנצ'יק מקבל הרבה חום ואהבה, בלי קשר למחשבות שלי. אבל ככל שחולף הזמן המחשבות הללו מאיימות להתגבר עלי ולפעמים ממש אין לי חשק לחייך אליו.

בשבוע האחרון הוא מסרב לינוק, דבר שמגביר את תסכולי. לפעמים אני פשוט פורצת בבכי - כל כך רוצה לתת לו את כל העולם, למה זה כך? ואולי זה סוג של דיכאון אחרי לידה??....

לתשובתכם אודה.