פורום דיכאון אחרי לידה

כל כך מבינה אותך,

אני ילדתי את התאומות כבר לפני שנתיים ומאז אני לא אני.

היו תקופות שהייתי הולכת ברחוב ומקנאה באימהות שיש להן רק ילד אחד, חושבת לעצמי כמה זה קל להתארגן רק עם אחד להיות רק עם אחד ואני "תקועה" עם שתיים. מעבר לקושי הפיזי (שהוא עצום) ישנו גם קושי נפשי. להיות אמא זו העבודה הכי קשה שהייתה לי בחיים.

גם אני מצאתי את עצמי בבית לבד עם הבנות מרגע יציאתן מהמעון ועד הגעת בעלי הביתה, נקרעתי מזה, נשברתי מזה ולא נהניתי כלל. חשבתי שאני אמא גרועה, כ"כ צפיתי לילדות האלו וכ"כ פרחתי בהריון ואיך שהן הגיעו נכבה אצלי האור.

זה לוקח זמן, וסיוע מקצועי (מנסיון) בהחלט עוזר. אני לא אומר לך שהיום זה קל, אבל זה בהחלט משתפר. הכי חשוב תבקשי עזרה!! ממשפחה, חברים, תנסי לצאת קצת עם חברה לשתות קפה, זה כ"כ עוזר, תבקשי ממישהו שישמור על הילדים לשעתיים ותלכי לישון! הכביסה, הכלים, ובעיקר הלכלוך - לא יברחו לשום מקום!!! הם יהיו שם גם כשתתעוררי, אבל יהיה לך קצת יותר כוח לכל זה.

תחזיקי מעמד - את לא לבד!